לאחר הצמצום, כשהמלכות (בחינה ד') מחליטה שהיא חייבת להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, היא מתחילה לבדוק את עצמה: מאלו חלקים היא מורכבת, מאלו דרגות. בצורה כזאת היא מחלקת את עצמה בתודעתה לעולמות, פרצופים וספירות. עד שהיא מגיעה להכרה המלאה של ...
להמשך קריאהTag Archives: בורא
תבשיל שכל הזמן רותח…
שאלה: מהם אור פנימי ואור מקיף? תשובתי: כל עוד לאחר הצמצום אינני מנסה לקבל בכוונה על מנת להשפיע, נדמה לי שהצלחתי! ועכשיו אני מתכוון לקבל על מנת להשפיע, לעשות את מה שהעליון רוצה, לגרום לו לתענוג. אני מרגיש שהוא רוצה ...
להמשך קריאהמקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק ט"ז
חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. הריחוק מהבורא הוא הסיבה לכל הייסורים "…סיבת כל הריחוק הזה, שאנו רחוקים כל כך מהשי"ת, ומה שאנו עלולים כל כך לעבור על רצונו ית', אין כל זה, אלא משום ...
להמשך קריאהמקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק ט"ו
חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. הפער בין טבע האדם לטבע הבורא "עייר פרא אדם יולד, כי כשיוצא ונולד מחיק הבריאה הוא מצוי בתכלית הזוהמא והשפלות, שפירושם הוא ענין רבוי גדלות האהבה העצמית הנטבעת בו, ...
להמשך קריאהלא ניתן ללמוד נהיגה בתיאוריה
שאלה: כיצד מתגלה האחדות הקבוצה? היכן נמצא האיחוד שלנו? תשובתי: בכל מקום, אך העיקר, בפנים. אנחנו חייבים כל הזמן, מהבוקר עד הערב, לחשוב רק על האיחוד בינינו. באחדות הזאת נהפוך להיות דומים לבורא, ובאיחוד בינינו נעורר את כל העולם להתאחד ...
להמשך קריאההאדריכל של הבורא
ספר הזוהר. פרשת תרומה, סעיף תרל"ז: "וכשרצה הקב"ה לברוא העולם, היה מסתכל בתורה בכל מילה ומילה, ועשה כנגדה אומנות בעולם. משום שכל הדברים והמעשים של העולמות, כולם הם בתורה. וע"כ הקב"ה הסתכל בה וברא העולם". בעל הסולם מסביר את זה ...
להמשך קריאהללמוד להרגיש את הטוב
התרגלנו שבעולם שלנו קיימות תופעות ברורות המוכרות לנו, שאינן משתנות. אך מהצד השני, ישנן בכל זאת תופעות שתלויות בדרך שאנחנו משתמשים בהן. למשל חשמל, בעזרתו אפשר לבצע פעולות שונות, הפוכות לחלוטין, לקבל קור וחום. או אש, שיכולה לחמם ויכולה לשרוף. ...
להמשך קריאההאור מצידה השני של התמונה
שאלה: מתי האור יחבר אותנו? כיצד נוכל לנוע יחד, אם אנחנו נמצאים ברע? תשובתי: אנחנו עובדים על ההתגברות. אנחנו מבינים את מצבנו, לומדים וחוקרים אותו, אנו צריכים לתמוך זה בזה בערבות, ואז האור ישכון בינינו. גם עכשיו האור עוזר לנו. ...
להמשך קריאהשאלתם ? – אני עונה… – 45
שאלה מהבלוג באנגלית: בפוסט "קראוהו בהיותו קרוב", שבו מדובר על הקשר עם הבורא, אתה מדגיש ש"העיקר – לא לפספס את ההזדמנויות שמופיעות ולהגיב עליהן ברגישות". האם אתה יכול להביא דוגמאות קונקרטיות של "הזדמנויות" ושל "תגובה" נכונה עליהן? תשובתי: בכל דקה ...
להמשך קריאהמקובלים על טבע האדם וטבע הבורא – חלק י'
חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. יתרון האדם על הבהמה "ומתוך שהחשוב ביותר בכל המציאות רב הגוונית הזו, היא ההרגש המוקנה למין בעלי חיים, שכל פרט שבו, מרגיש את מציאותו עצמו – ומתוך שהחשוב שבהרגשות, ...
להמשך קריאהערבות: אחד מעד – נפלו כולם
קיים חוק פשוט מאד. יש אנשים, כולם אגואיסטים, עם רצונות גדולים, אם הם מתחברים לקבוצה, אם יש ביניהם ערבות הדדית והם חושבים זה על זה, אז לכל אחד מהם יש הרגשת ביטחון והוא מפסיק לחשוב על עצמו בצורה אוטומטית. זה קורה מאליו, ...
להמשך קריאה"שיחה" עם האור
כשהאדם מתחיל לרכוש את צורת האור, ההשפעה, הוא רואה שכל העולם שהיה נדמה לו כחיצוני, הוא הרצונות הפנימיים שלו, שאותם הוא צריך לצרף לעצמו באהבה. הרי הוא יגלה שהם התנתקו ונשרו ממנו כתוצאה מהשבירה. וכשהוא מצרף אותם בחזרה לעצמו, הוא ...
להמשך קריאההחרב החדה של הרופא
שאלה: כשנתקלים בחיים בבעיות גדולות ובמצבים קשים מאוד, האם גם עליהם צריך להודות? תשובתי: אם אתה רוצה להיות מעל למילוי, עם מסך ואור חוזר, אז לא חשוב לך איזו הרגשה ישנה עכשיו בתוך הרצון שלך: רעה או טובה. אתה מבין ...
להמשך קריאהללמוד להודות
שאלה: כיצד ניתן "לברך על הרע כמו על הטוב"? תשובתי: הרב"ש מביא דוגמא של אב, שהיה נותן לבנו בכל יום שקל. יום אחד, להפתעתו ולשמחתו של הבן, אביו נתן לו חמישה שקלים. ולמחרת הוא חזר לשקל הרגיל. מדוע האב נוהג ...
להמשך קריאההקבוצה היא עיגול שבמרכזו הבורא
שאלה: כיצד אפשר לבדוק האם אתה משקיע את המאמץ הסגולי, את המאה אחוז שלך, למרכז המשותף בקבוצה, כדי שייצא "עיגול" נכון? תשובתי: הבדיקה היא בכך, שלאחר מאמץ של מאה אחוז בקבוצה, לא נשארת לנו אף מחשבה על עצמנו. מפני שאנחנו ...
להמשך קריאהמעיגול לעיגול, בקו הקצר ביותר
כל קבוצה היא "עיגול" של רצונות, שבו כולם שווים לחלוטין. אם רוצים לגלות את ההפרש בין הדרגות של קבוצות שונות, מודדים את המרחק בין נקודות המרכז של כל "עיגול". המרחק הזה נקרא "קו ישר" (יושר). למשל, קבוצה אחת, הם תלמידי ...
להמשך קריאה
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
