קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד ניתן "לברך על הרע כמו על הטוב"?
תשובתי: הרב"ש מביא דוגמא של אב, שהיה נותן לבנו בכל יום שקל. יום אחד, להפתעתו ולשמחתו של הבן, אביו נתן לו חמישה שקלים. ולמחרת הוא חזר לשקל הרגיל.
מדוע האב נוהג איתי כך? – הוא רוצה שאתייחס אליו באהבה, ושאת ארבעת השקלים שחסרים לי עכשיו, אשלים על ידי האהבה וההשפעה שלי! שאסתכל לא על כמה אני מקבל ממנו אלא כמה אני יכול להודות לו.
כשלפתע קיבלתי ממנו "חמישה שקלים", הרחבתי את הרצון שלי, אך מבחינת הקבלה. ועכשיו אני יכול להשלים את הרצון הנוסף הזה בהשפעה. כלומר הוא נתן לי הזדמנות להרחיב את הרצונות שלי ולעלות להשפעה גדולה יותר.
אך אני צריך לעבוד על זה. עד עכשיו, כל יום, הייתי מקבל שקל אחד והייתי מודה לאבי על השקל הזה. ולפתע, ביום אחד, האב נתן לי חמישה שקלים. הרצונות שלי התרחבו, קיבלתי תענוג גדול יותר ובאופן טבעי אני מודה לאב. אך על מה אני מודה לו? – על כך שקיבלתי ארבעה שקלים נוספים!
למחרת, מהגובה של אתמול, עם התיאבון שגדל, אני כבר מצפה ששוב אקבל חמישה שקלים – ולפתע אני מקבל את השקל שהייתי מקבל קודם… עכשיו אני מרגיש רצון ריק בגודל ארבעה שקלים. מה עליי לעשות איתו? – למלא אותו באור האהבה, אור ההשפעה וההודיה!
הרי אני מבין שהאב נותן לי עכשיו הזדמנות להשפיע לו, דווקא בכלי הריק הזה, כשאני אמלא אותו באור חסדים במקום אור חכמה. הוא ממלא את הרצון שלי באור חכמה ואני ממלא אותו באור חסדים. מהיכן יכולה לבוא ההזדמנות להשפיע אם הוא לא ירוקן את הרצון שלי?
כיצד אוכל להודות לו ולהתחבר איתו בצורה חזקה עוד יותר, להיות דומה לו יותר, אם הוא לא ייתן לי בהתחלה מילוי גדול יותר ולאחר מכן ייקח? ושוב ייתן יותר, ושוב ירוקן. כמו שכתוב: "התפשטות האור והסתלקותו עושה את הכלי ראוי לתפקידו". עכשיו כבר יש לי כלי.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 15.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
"שיחה" עם האור
טעם הרוחניות – בהרגשת ההודיה
אל הבורא – בסולם הרצונות
