Tag Archives: רצון

"וידבר משה אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם" (קרח, ט"ז, כ"ו).

מתוך מאמר דעה: "נדמה שעבור הבנקים המרכזיים החשובים בעולם, הגיע רגע השבירה: ב-10.10.2015 קבוצה המורכבת מ-30 בנקים מרכזיים גלובליים שמדפיסים כסף, הודתה שעשרות טריליונים של שטרות שהוזרמו למערכת, יצרו חוב כבד.

מיטב הרגעים משיעור הקבלה היומי 21.10.15.

שאלה: איך אפשר לגלות ולדעת את הייעוד שלנו?

הערה: אם תופסים את התורה בצורה שטחית, אז נדמה שמדובר רק על רציחות, ייסורים ומאבק של טוב ורע, ואני שומע שאתה כל הזמן מצדיק את כל המורדים: מרים עם אהרן, קורח עם ישראל.

"וישמע משה ויפל על פניו: וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו: זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו: ותנו בהן אש ושימו עליהן ...

שאלה: מה היית מייעץ לאדם שאיבד את הטעם בצריכה, מדע ותרבות, ובתת מודע מרגיש שלא בזה היא משמעות החיים?

"והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ: וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה': ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ" (שלח, י"ד, ...

מיטב הרגעים משיעור הקבלה היומי 30.09.15.

"ויאמר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת: והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי ...

שאלה: האם צריך לוותר על הרצונות הגשמיים שלנו, כדי לבנות את הנשמה שלי?

מיטב הרגעים משיעור הקבלה היומי 16.09.15.

שאלה: מה זה אומר לגלות את הכוח העליון? לגלות את הכוונה שלו? לגלות לאן הוא מוביל אותי? לגלות מה הוא רוצה?

קראתי לאחרונה מחקר שנעשה על ידי מתמטיקאים מאוניברסיטת קורנל, שפיתחו דגם שמראה איזה סוג של חשיבה, אינטואיטיבי או רציונלי, היה אופייני לאנושות בשלבים השונים של התפתחותה.

בפרשת "שלח" מדובר על מה שמתרחש עם האדם לפני כניסתו לארץ ישראל, כלומר לפני העלייה למדרגה הרוחנית הבאה. כאן באופן ברור ניתנת הדוגמה כיצד צריך ללכת באמונה למעלה מהדעת.

תשובתי: העם המאושר ביותר בעולם הם הפפואים (תושבי גינאה החדשה), שהולכים עם כיסוי על אזור החלציים ולא חושבים על שום דבר מלבד לצוד טרף כדי לאכול. כך נאמר בפרקי אבות: "מרבה נכסים, מרבה דאגה", "יוסיף דעת, יוסיף מכאוב".