ציפוי למזבח

"את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל" (קרח, י"ז, ג').

מאחר והמחתות (הכלים) לא היו בשימוש הנכון לפי ייעודם, כלומר עם הכוונה על מנת להשפיע, אז עכשיו צריך לעשות מהם משהו אחר לגמרי, ציפוי שמסתיר את אותם הרצונות, אותם החטאים והשגגות, שלא איפשרו לאנשים להיות בהשפעה מלאה לבורא, כי הם כולם הוסתרו על ידי האדמה.

"ענישה" של הבורא תמיד פועלת בצורה פשוטה. אני ניצב מול הבורא ורוצה לבצע פעולה שמכוונת רק להשפעה ואהבה. אבל ברגע נתון, מתגלה בי פלטפורמה (מצע) אידיאולוגית של רצונות ומחשבות יומיומיים. ומסתבר שהיא אינה תואמת לאותה הדרגה שאליה קיוויתי וציפיתי להגיע בעלייה שלי. אז האדמה בולעת אותי (אדמה, ארץ, מהמילה "רצון"), כלומר הרצונות הכי אמיתיים שמתגלים בתוכי עכשיו. ואז ברור היכן הבורא והיכן אני.

נאמר, שאת המחתות "הקריבם לפני ה' ויקדשו". זה אומר שהפעולות עצמן היו טובות, אבל הכוונות היו מקולקלות. לכן מהמחתות הקדושות עושים רקעי פחים, שמהווים "ציפוי" שלא מאפשר לתענוג להיכנס לתוך האגו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 27.5.2015