Tag Archives: המחשבות שלי

הכול מתברר במחשבה. הבורא גורם לנו להרגיש שוב ושוב את הפירוד בינינו, ויותר ויותר, ואילו אנו שוב משתדלים להתחבר ולהגיע לאיחוד. בצורה כזאת, אנו מתקדמים בהדרגה, עד שנגיע לסאה שלימה.

אני מחליט האם הדרך קצרה או ארוכה, ביחס ליכולתי להצדיק את הבורא. יתכן שאני נמצא בתחילת הדרך, אולם אני נדבק בבורא באופן מוחלט. לבוא לא חשוב המצב עצמו אלא המאמצים שלנו. בדיוק כפי שאנחנו מעריכים את מאמציו של תינוק בדברים ...

העולם הוא מערכת אחת, שאנו מקיימים את חוקיה, מבלי להיות מודעים לכך. עלינו להיכלל בה במודע ולהשתתף בניהולה בכוונה. המערכת שבורה, מבולבלת ומתגלה בדרגה הנמוכה ביותר, "העולם הזה". עלינו לחבר את המערכת הזאת, עד שנשיג את דרגת הבורא.

מתחיל להיות לא חשוב לי האם רע לי או טוב לי – אני לא רוצה לחשוב על כך. שהרי אם אני בורח אל הבורא, ככדי להסתתר מהרע – זהו אגואיזם. אך אין זה נכון גם להשתוקק אליו מתוך זלזול בטוב…

אם אנחנו מתאחדים, כלומר מבטלים את הרצון האגואיסטי האישי ועוברים לרצון להשפיע של הקבוצה, מתחלפים בנו היסודות. אנחנו מגיעים לאמונה למעלה מהדעת – לגישה רוחנית, כאשר אנחנו מרגישים, מבינים, מקבלים החלטות מעל מהרצון להנות, כלומר בעולם הרוחני.

מה שמסייע לנו לעבור מהרגשת המציאות הנוכחית של העולם הזה למציאות העליונה (העולם הבא), מהדעת לאמונה מעל הדעת, מקבלה להשפעה – הם תרגילים, שבאמצעותם אנו מעוררים אור שמחזיר למוטב, והוא שנותן לנו את כוח ההשפעה.

הבורא מעורר בי רצונות שבורים, את חלקי השבירה. הם תמיד מתגלים כצרות: פוצעים אותי, מפחידים אותי, מוציאים אותי מאיזון. כל זה ניתן לי כעזר, בכדי לכוון אותי למטרת הבריאה. עליי להשתוקק למרכז הקבוצה, לצאת אל מעבר לגבולות הרצון האגואיסטי שלי.

עלינו לכוון למרכז העשירייה ולצפות באופן שבו הבורא מסיט אותנו לכיוונים שונים. הוא עושה זאת בכוונה, בכדי שבכל פעם נפעל נגדו – הוא מושך לכיוון מסוים, ואילו אנו – לכיוון אחר. באופן זה, תוך הליכה אחרי הבורא, אנו מחזיקים את ...

החור השחור הוא ביחס אלינו. שהרי האגואיזם הוא זה שרואה בו את החושך. הוא דורש ללכת למעלה מהדעת ולקבל את דעת המורה, את דעת הבורא, את דעת הקבוצה. זה נדמה לי כחושך עצום. אני מבין בשכל, שאם זה הולך נגד ...

הדאגה העיקרית של התלמיד היא לברר "האם אני לומד את מה שמלמדים אותי"? כלומר, על התלמיד להיות קרוב ככל הניתן לאותו המסר שהמורה רוצה להעביר לו, בכדי להתקשר עם המורה ודרכו עם כל שרשרת הידיעות שמגיעה מאדם הראשון.

אני רוצה לקשור את המצבים שלי לבורא: אני משתוקק אליו – זוהי עלייה, איני משתוקק אליו – זוהי ירידה, על אף הרווחה שאני חווה בחיי. אם אני משתוקק לבורא, אז בשביל מה: לגרום נחת רוח לו או לעצמי? אנו שוקלים ...

אֵם דואגת לתינוק שלה, כי היא נהנית מכך מכוח הטבע הטבוע בה. אולם, חכמת הקבלה אינה מדברת על נתינה מסוג זה. האדם אינו מקבל שום תועלת ושום סיפוק גשמי מנתינה רוחנית, אלא מפנה אותם למושא הנתינה שלו.

היום הוא יום השנה להסתלקותו מעולם הזה של בעל הסולם, המורה שלנו. זוהי נשמה, שקושרת אותנו אל הבורא, שפתחה את חכמת הקבלה לדור האחרון, שבו אנו חיים. הידע, הגישה, השיטה, שלבי ההשגה – כל זה הוכן לנו על ידי בעל ...

אנחנו נכנסים לשנה חדשה – מלכות חדשה, למערכת המנהלת אותנו ומקבלת מאיתנו אותות חוזרים. אם אנחנו מתקרבים, אנחנו יכולים להשפיע על המערכת הזו ואז העתיד יהפוך להיות עליה מרתקת עד לדרגת השגה אינסופית, להרגשה של נצחיות ושל מערכת הטבע הכללית!

לא ניתן להבין איך בנוי המחשב, על סמך נַגָּד או טרנזיסטור אחד שנשלף מתוכו. אם אנו מרגישים נחיצות להתרחב ולהתחיל לחשוב על כל הקבוצות שבעולם – זהו סימן לכך, שאנו מוכנים להגיע לחיבור בעשירייה במדרגה גבוהה יותר.

בין ה-20 ל-22 בספטמבר, התקיים בבולוניה (איטליה) כנס קבלה קטן, אך עוצמתי, שכותרתו "שמחת האיחוד" – והשמחה אכן הורגשה. מה שיצר אותה, הוא חום הלבבות, שהתאחדו ללב אחד גדול. היה חשוב לחזק את קבוצת איטליה לפני הכנס האירופאי הגדול.