דף הבית / Tag Archives: נתינה (page 5)

Tag Archives: נתינה

עם ישראל והדין הקשה

שאלה: בראש השנה העברי מתחילים הדינים. מה הם? תשובתי: אני רוצה לבצע פעולות השפעה, אך איני מסוגל, איני יכול. משהו מחזיק אותי, עוצר אותי. זה גילוי הדינים, ההגבלות. ואני מגלה אותם על ידי השתוקקות למעשים טובים. במעשים רעים, להיפך, אני ...

להמשך קריאה

המבקש שלא עבור עצמו, מקבל פי שניים

הרוחניות מתחילה מצמצום. "צמצום", זה נקרא, שהאדם לא מבקש שום דבר עבור עצמו. הרצון שלו סגור לתענוג עצמי והוא משתמש בו רק בעל מנת להשפיע. אם יש אפשרות להשפיע, אז הוא משתמש בה, ואם לא, אז לא משתמש, כאילו שעובד ...

להמשך קריאה

ערוץ ההפצה שנפתח

כל העולם הוא הכלי החיצוני שלי. אין כלום בעולם חוץ מאדם אחד, וכל השאר הם החלקים שלי שמוצגים בעיניי כאנשים זרים שאותם אני חייב להעלות ולהעריך, מפני שדרך זה אגיע לצורת ההשפעה. ביטוי ההשפעה הוא באהבה. משפיעים למי שאוהבים. אם ...

להמשך קריאה

הוגלה מרצונו

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה": "כל עוד שהלכנו בדרכי התורה, היינו נשמרים." כידוע, כל מצוות התורה מסתכמות בכלל אחד עיקרי: "ואהבת לרעך כמוך". וכל המצוות עצמן, זהו תיקון של הרצון לקבל שלנו מהכוונה על מנת לקבל לכוונה על מנת להשפיע. ...

להמשך קריאה

תבדוק את מקור ההזנה

שאלה: כאשר אתה יוצא להפצה, תגובות טובות מאנשים גורמות לתחושות נעימות. אם כך מהיכן מגיעים הכוחות, האם מהאגו העצמי או מהבורא? תשובתי: אם אתה לא דורש כוחות מהבורא, אז באופן טבעי אתה מקבל אותם מהאגו. בסך הכול יש שני מקורות ...

להמשך קריאה

הכוונה משנה את המציאות

כנס סנט פטרבורג, שיעור הכנה אנחנו התאספנו ביחד כדי לעשות עבודה גדולה ומיוחדת, לבדוק את כל המערכות שלנו, את הלב, המוח ואת הכוונות. מהי העבודה שלנו? אנחנו לומדים דבר מאוד מעניין שמציב לפנינו מטרה די מוזרה. מצד אחד, אנחנו אומרים ...

להמשך קריאה

להשלים את הרצונות אחד של השני

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 1 בעולם שלנו, מילים כמו השפעה ואהבה, שבאות לכלל שימוש בכל מיני נסיבות אפשריות, נשחקו לחלוטין. עם הזמן, הן תחלנה לעורר בנו את התחושות הרצויות, את הנטיות הרצויות זה כלפי זה, את ההרגשות הרצויות, אבל ...

להמשך קריאה

כאשר תסתיימנה העליות והירידות שלך

כתוב: "ויהיו בעיניך כחדשים", כל פעם, כל רגע, שכביכול לא נבדלים מהקודמים. כי בזמן הירידה אנחנו לא מרגישים שום חידוש. נדמה לנו, שאנחנו כבר עברנו את כל המצבים האלה וצברנו ניסיון. ולאחר הירידות באות העליות, שגם הן כביכול אינן נבדלות ...

להמשך קריאה

עכשיו כבר יש ממי לבקש!

אם אנחנו משתוקקים להשפעה, אז אנחנו חייבים לבדוק את עצמנו, מה הדרישות שלנו, עד כמה הן נקיות בלי כוונה לתועלת האישית שלנו. צריך לעשות את זה דווקא היום, כשקיבלנו תוספת של רצון וחייבים להוסיף לעבודה שלנו את כוח הכוונה, כוח ...

להמשך קריאה

חסרה רק אהבה

שאלה: אתה אמרת, שלא לתלות בכנס שום תקוות, לא לצפות לתענוג, אלא רק לעבוד מעליו ולהראות דוגמה לאחרים. תשובתי: מטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו! לכן אנחנו צריכים לצפות שנקבל תענוג, אבל תענוג מהשפעה לחברים ודרכם לבורא. התענוג הוא מטרת הבריאה, ...

להמשך קריאה

לפרוץ מעולם של נוזלים לעולם של אמת

שאלה: איך אני יכול להרגיש את האחרים, אם הלב בינתיים לא מרגיש אותם כקרובים? תשובתי: צריך לחשוב שהזולת זה חלקי נשמתך ורק על ידי החיבור איתם אתה תבנה כלי לקבלת האור, לגילוי הבורא, גילוי המצב האמיתי, כלומר ההשפעה. עולם האמת, ...

להמשך קריאה

כנס שמוציא לנצחיות

מתוך שיעור מקדים מהכנס בניו-ג'רזי רב"ש, שלבי הסולם, 1984, מאמר א', מטרת החברה, חלק א': "אנחנו מתאספים כאן, ליסד חברה, שכל אחד מאתנו נלך ברוח הזה "להשפיע לה'" (של השפעה הדדית). ובכדי להגיע להשפיע לה', מוכרחים מקודם להתחיל להשפיע להאדם, ...

להמשך קריאה

גם על אי בודד, וגם במנהטן

שאלה: אנחנו אומרים, שאנחנו רוצים לתקן את האדם. איזה חלק בתוכנו נקרא "אדם"? תשובה: אם נצביע על שלושת הצרכים הפיזיים הבסיסיים של האדם הקשורים לגוף הפיזי, בהמי: אוכל, מין ומשפחה, אז הסיפוק של הרצונות הללו, הוא סיפוק בהמי נורמלי. הרמה ...

להמשך קריאה

משחק עם הפתעות

האדם מורכב משתי בחינות: מציאותו עצמו וקיום המציאות. על קיום המציאות אנחנו יכולים לוותר, על ידי זה שמביאים לאגו שלנו כל מיני הוכחות, שכדאי להחליף דבר אחד תמורת דבר אחר. אנחנו רואים שהעולם משתנה, משתנים הערכים שלו, מיוֹתֵר גשמיים לפחות ...

להמשך קריאה

עירבון בתנאים רוחניים

בעל הסולם, "השלום": "וזה לשונה: "הוא (רבי עקיבא) היה אומר, הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה והחנוני מקיף, והפנקס פתוח והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות יבא וילוה, והגבאים מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם מדעתו ...

להמשך קריאה

זוג בלתי נפרד: האדם והחמור

אנחנו מלכתחילה דבוקים בכלים דקבלה שלנו, ורק בהם אנחנו יכולים להרגיש את העולם. אנחנו דנים את הכול רק כלפי טוב ורע שמרגישים בכלים דקבלה שלנו, שנקראים "חמור", שזה ה"חומר" שלנו. וה"אדם" שבנו גם כן דבוק לאותו ה"חמור". ובעזרת היגיעה שלנו ...

להמשך קריאה

Pin It on Pinterest