דף הבית / תגית: מצרים

Tag Archives: מצרים

רק נס יכול לעזור

אפשר להרגיש את הגלות רק בתנאי שהאדם רוצה להגיע להשפעה, משקיע מאמצים רבים בכל דרך אפשרית ורואה שאינו מסוגל להשיג את הרצוי בכוחות עצמו. ואז, לפי מידת הייסורים והיגיעה שלו, אפשר להגיד שהוא מרגיש בגלות כאילו שמחזיקים אותו בידיים וברגליים ...

להמשך קריאה

האם אנחנו רוצים לצאת ממצרים?

שאלה: מדוע אנחנו בכלל רוצים לצאת ממצרים, מה רע לנו שם? תשובתי: אנחנו כוללים שני חלקים, דרגת "בהמה" ודרגת ה"אדם". לכן, כתוב, "אדם ובהמה תושיע ה' (הבורא)". הכול תלוי עם מה אתה מזדהה, פעם עם הבהמה ופעם עם האדם. האדם ...

להמשך קריאה

אני מוכן לקפוץ לים סוף

הרב"ש, מאמר "מהו ברכה "שעשה לי נס במקום הזה" בעבודה": "לכן בגלות מצרים, שהכתוב אומר "וזכרת, כי עבד היית במצרים", משמע שהעבד הוא כל כך רע, מטעם, היות ששם במצרים הרגישו עם ישראל יסורים." כלומר, מצד אחד, הם הרגישו במקצת ...

להמשך קריאה

יציאת מצרים במאה ה- 21

שאלה: באיזו צורה חיצונית צריכה להתגלות יציאת מצרים היום? תשובתי: יציאה נקרא, שמגיעה ידיעה חדשה, דעת, הכרה, מחשבה רצון. הפנימיות של האדם מתעלה, משתנה. זה נקרא גאולה. הוא מתחיל לראות שכל העולם מחובר. זה מהווה הכנה לגאולה, והיום האנושות כבר ...

להמשך קריאה

בכל רגע תהיה מוכן לבריחה

שאלה: למה יוצאים ממצרים בחיפזון, האם אפשר לצאת מבלי לסיים את כל הבירורים? תשובתי: חיפזון, זה נקרא, שאני לא יודע מראש שאני מתקרב לגאולה. אף על פי שאני בכל רגע ורגע מכוון את עצמי לזה שאני רוצה לצאת, זה בכל ...

להמשך קריאה

"לחם עוני"

שאלה: מה זה "לחם עוני"? תשובתי: לחם עוני (מצה), זה כזה חיבור בין "מלכות" ו"בינה", שממנו אין לאדם כלום חוץ מהאפשרות להחיות את נפשו. והוא מוכן לזה. לחם העוני הזה הופך להיות בשבילו למילוי. זה מסמל את הנכונות הפנימית – ...

להמשך קריאה

לא תעשה לך פסל

יט) "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה, וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל, וּמְחֹלֹת; וַיִּחַר-אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם, תַּחַת הָהָר. כ וַיִּקַּח אֶת-הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ, וַיִּטְחַן, עַד אֲשֶׁר-דָּק; וַיִּזֶר עַל-פְּנֵי הַמַּיִם, וַיַּשְׁקְ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (ספר "שמות", פרק ל"ב, פסוקים י"ט-כ', פרשת ...

להמשך קריאה

כוחו של ספר הזוהר

שאלה: למה אנחנו קוראים בספר הזוהר? תשובה: אנחנו משתמשים בו כאמצעי להתקדמות הרוחנית של הקבוצה. ראשית, הרצון לקבל שלך מתבאר כחבורת אנשים. הרצונות השבורים הפרטיים מתגלמים בגופים ועל ידי זה הם יכולים להתחיל איזה שהוא קשר ראשוני ביניהם. הם מתחברים ...

להמשך קריאה

ושוב הקרב ממשיך

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה": "ויש לבאר הדבר מתוך חוק ההתפתחות גופו, אשר בטבע ההדרכה הנאמנה, שהשגנו על ידי התורה הקדושה, מבחינת דרך תורה שבהשגחה (עי' מאמר ב' דרכים) הגיעה אלינו התפתחות מהירה לאין ערך יותר על גויי הארצות וכיון ...

להמשך קריאה

לפני השיגור

שאלה: כיצד מתעלים מעל הדחייה מהחיבור עם החברים, ופועלים, לפחות במקצת, ביחד עם הקבוצה? תשובה: זה הנושא הכואב ביותר בדרך לרוחניות, מפני שעל האדם לעבור את השלב הראשון של ההסתגלות לסביבה שבה הוא נמצא. אנחנו מוכנים להגיע לקבוצה, אפילו ללמוד ...

להמשך קריאה

חדר של צחוק ודמעות

הבורא אומר למשה "בוא אל פרעה" (ביחד). "גם אני אבוא איתך כדי לשנות את הטבע שלך ולהופכו מקבלה להשפעה. עליך רק לבקש זאת ממני". אבל הוא לא מוסיף "לך, תתחבר עם הקבוצה, כי בלי זה אני לא אתגלה", כיוון שזה ...

להמשך קריאה

מכות אחרונות על השער הנעול

כל השינויים מתרחשים בתוך האדם, כלפי ההתקדמות שלו. ואני יודע, שבדרך כזאת אני צריך להתקדם, ומברך על הרע כמו על הטוב. אני עדיין לא מפיץ יחס כזה כלפי כל העולם, אבל לאיזה חלק ממנו שאותו כבר תיקנתי. זאת אומרת, אני ...

להמשך קריאה

אין דרך חזרה

הכנס בבולגריה, שיעור מס' 2 בתנועה שלנו קדימה קיימים כל מיני פחדים אגואיסטיים, חוסר ודאות, איזה שהם עיכובים ומניעות. ודאי, שלא היינו רוצים ללכת בצעדים דרמטיים כאלה. נדמה לנו, שהיה טוב יותר אם אפשר היה בצורה כלשהי לרכך את הכול, ...

להמשך קריאה

הניצחון בידי האמונה

אני מקווה שכולנו ביחד נרגיש את הצורך בכוח הרע החיצוני שמחייב אותנו להתחבר. בלעדיו אין לנו שום שאיפה להתחבר, וגם לא יכולה להיות. אנחנו לא מסוגלים בכוחות שלנו להגיע לעוצמת החיבור הדרושה כדי לגלות בתוכו את הבורא. לכן, אני שמח ...

להמשך קריאה

שלח את עמי!

"שבע שנות שובע", זהו מצב שבו האדם עדיין מקווה לקבל כל מה שהוא רוצה עבור האגו שלו. ועל אף שהוא מוכן לעבוד קשה לצורך זה ולהשקיע המון כוחות, אבל זה בינתיים ממלא אותו, ממלא את האגו שלו. נדמה לו, שבמצרים ...

להמשך קריאה

גילוי מצרים

כאשר אברהם אסף את הקבוצה מסביבו, הוא אמר לבבלים: "מי לה', אליי!". זה בעצם היה הכרוז שלו. הוא לא חיפש את אלה שסתם לא היו מרוצים מהעולם הזה, אלא את האנשים שהבינו והרגישו שהתעלות רוחנית, עלייה מעל לאגו וחיפוש הכוח ...

להמשך קריאה

Pin It on Pinterest