חכמת הקבלה

הפעולה הרוחנית הראשונה הינה ביטול עצמי (ביטול האגואיזם, ביטול האני). הבורא צריך לבצע עליך פעולות שונות, בהסכמתך (מסירות נפש), באמונה מעל הדעת (השפעה, לשמה). לאחר מכן הביטול העצמי הופך להיות אקטיבי יותר ויותר.

שאלה: לכל תופעה יש שורש רוחני משלה. מהו השורש הרוחני של אמונה ארצית, שהיא למטה מהדעת, ללא אימות בדעת?

המעבר למסך קבוצתי משותף מכונה מעבר המחסום, הגבול בין העולם הזה לעולם העליון. אנחנו פועלים ביחד, בהשתוקקות הקבוצתית שלנו, שמכוסה על ידי הכוונה המשותפת שלנו (מסך, סמיכה), מאיתנו אל הבורא, וזה נחשב למעבר המחסום.

עליה רוחנית תיתכן במידת חשיבות הבורא, תכונת ההשפעה והאהבה. חשיבות הבורא תיתכן במידת חשיבות החיבור בקבוצה. חיבור, פירושו יציאה מעצמי אל החברים, שהיא גם היציאה לעולם העליון, לאמונה למעלה מהדעת, אל הבורא.

שאלה: מה המשמעות הקבלית של המשפט "סוף מעשה במחשבה תחילה"?

תלמוד עשר הספירות מתאר פעולות רוחניות במושגים "מכאניים". אולם הם צריכים להפוך בנו לרגשות ולהשגות של מצבים. הטקסט מתאר את עבודת האור על הרצון, אולם בנו הוא צריך לעורר בנו את הרגשת אותן הפעולות.

שיעור וירטואלי שלישי בנושא "חכמת הקבלה ומהותה" על פי מאמרו של בעל הסולם (לצפייה, האזנה והורדה). מה זה "כוונה"? אנחנו לא יכולים לראות את הכוונות שלנו, גם לא של בן אדם אחר. איך לגשת לזה?

עבודה רוחנית (עבודת ה') קיימת רק בקבלה, מכיוון שהיא נקראת תורה-אור, המעוררת את השפעת התורה, האור המקיף, האור המחזיר למוטב. ללמוד תורה פירושו של דבר לתת לאור התורה, לאור המקיף, להשפיע ולערוך שינויים באדם.

תנועה רוחנית לפי הכלל "כשור לעול" אינה תלויה ברגשות. היא נמדדת לפי מספר היציאות – כניסות – עליות – ירידות. על כך נאמר: "כי מציון (מיציאות- ירידות) תצא תורה". ארץ ישראל מכונה ארץ ציון – נכנס אליה מי שעבר ירידות.

פסח מלשון לפסוח, לא לקחת בחשבון את הרע. לאחר שהכירו ברע שבאגואיזם ורצו לצאת מתוכו, אבל לא היו מסוגלים לכך, הם האשימו בכך את הבורא. אבל זה הביא להתקרבות לבורא, שפסח מעל לחסרונות שלהם וקרב (קורבן) אותם אליו.

הערה: לפי דעתו של פרופ' רוברט לסטיגה מאוניברסיטת קליפורניה, אושר ותענוג למעשה אינם זהים.

אפשר לומר שהחוק הבסיסי בטבע הוא חוק האיזון הכללי. בטבע הכול קשור הדדית ומאוזן. עלינו להכיר את החוק הזה, את חוסר ההתאמה שלנו אליו, ולהביא את עצמנו לקיומו. זה יהיה קיום המצווה ״ואהבת לרעך כמוך״.

להתפלל פירושו של דבר לדון את עצמך. קודם לכל האדם צריך להיות דיין לעצמו: “מי אני ומי אני רוצה להיות?” ההבדל בין הרצוי (כעת) למצוי (הרגע הבא) – הוא הוא התפילה, העלאת הבקשה, המ”ן. דון ושנה את עצמך!

בכל מדרגה מתגלה אגואיזם גדול יותר ורק הערבות מחזיקה בדרך. החברים חייבים ״לזרוק חבל לטובע״, שהרי בעת נפילה הוא אינו יכול להציל את עצמו, בשעה שהוא מתחיל להעריך את העולם החומרי מעל לעולם הרוחני, אלא רק הקבוצה וחסדי ה׳.

אין טעם להסתיר את התהומות שבינינו – הם נחוצים, על מנת להפעיל מעליהם כוח חיובי שווה של אהבה ואיחוד.

שאלה: מה זה "בורא" בחכמת הקבלה?