קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
המעבר למסך קבוצתי משותף מכונה מעבר המחסום, הגבול בין העולם הזה לעולם העליון. אנחנו פועלים ביחד, בהשתוקקות הקבוצתית שלנו, שמכוסה על ידי הכוונה המשותפת שלנו (מסך, סמיכה), מאיתנו אל הבורא, וזה נחשב למעבר המחסום.
כשאני מכיר בכך שאני פועל מתוך האגואיזם, אני מעורר את האור המקיף, שמחזיר אותי למקורו. האור נמשך דווקא על הניגודיות שלי ביחס אליו. ההכרה באגואיזם שלי, מסייעת לי לייצב את הקשר עם האור המקיף, כפי שכתוב: "ניתנה תורה לרשעים".
אין לו לבורא קורת רוח מהנבראים בעולמנו, אלא כאשר עוסקים בחכמת הקבלה, ולא עוד אלא שלא נברא האדם אלא כדי שילמד חכמת הקבלה (הרח"ו, מבוא לשער ההקדמות).
ומשום שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים, שהוא ספר הזוהר, ייצאו בו מהגלות ברחמים. (זוהר לעם, נשוֹא).
לימוד הזוהר הוא תיקון גדול להאיר הנפש ולקדשה (החיד"א, שם הגדולים).
אנחנו מעריכים מצבים שבהם יש לנו כוחות, הרגשה ושמחה. אבל אנחנו מקבלים את זה מהאור. לעומת זאת, כשהאור נעלם, הבורא דורש מאיתנו להתאמץ, כדי שנציב אותו כשולט עלינו – בכך ניתנת לנו ההזדמנות להיות לעם, לעם שנבחר על ידי הבורא.
העבודה הרוחנית ב"אין עוד מלבדו" מתרחשת בהרגשות של שפלות, ריקנות ובחוסר כוחות לעשות משהו בגוף ובנפש. דווקא אז מופיעה בפנינו ההזדמנות לעסוק ב"התעוררות מלמטה" ללא "ההתעוררות מלמעלה", על מנת להפוך ל"עם ה'".
אם אדם משתוקק להשפעה (לשמה, אמונה) מעל (בניגוד) לדעת (לאגואיזם), אז אפילו אם הוא עוד לא השיג את המדרגה הזאת, אלא רק משתוקק אליה, הוא מסב הנאה לבורא. הנאה זו גדולה אפילו יותר מההנאה שיסב לבורא כתוצאה מפעולותיו הרוחניות העתידיות.
טארמפ הוא "בעל בית" ולא פוליטיקאי. הוא איש העסקים הגדול הראשון שעומד בראשה של מדינה גדולה. לכן הוא נראה כ"עורב לבן". הוא משקף מדרגה חדשה בהנהגתה של מדינה ובהנהגתו של העולם. לאחר מכן נזדקק לאידיאולוגיה חדשה שלא תאחד ארנקים ואשליות ריקות אלא שתאחד לבבות.
טראמפ מגביל באופן הדרגתי את תנועת האנשים, הסחורות, השירותים וההון בעולם. תנועה חופשית שכזו מכוננת אי שוויון בין מדינות ופועלת לטובתה של אליטת ההון העולמית. אבל כאשר העולם נכנס למשבר של ייצור יתר, פעולותיו של טראמפ מובילות לפתרון המתיחות.
אנשים לא מבינים איזה נזק הם גורמים לעצמם בכך שהם דוחים את חכמת הקבלה. שהרי הבורא ברא את הנבראים, את העולמות ואת הנשמה, על מנת להעלותם לדרגתו. זילזול במערכת זו ובתנאיה, אשר הוכנו מלמעלה, מוחק את מה שהבורא הכין בעבורם.
מי שהתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, מי שכבר הכיר אותה, נגע בחכמה, ולאחר מכן עזב אותה מכיוון שהאגואיזם שלו לא הצליח לראות בה שום תמורה לעצמו, מגלה זלזול כלפי הבורא. עליו להכיר בכך שהוא פועל מתוך שליטת האגואיזם.
לא ניתן להבין על ידי השכל הגשמי את המרחב העצום שקיים מחוץ לנו. כלומר, מחוץ לאגואיזם, לא ניתן לראות את מה שלא תואם לתוכנה הפנימית שלנו. על כן נאמר: "טעמו וראו כי טוב השם". לטעום – הכוונה, על ידי התכללות בחיבור בקבוצה.
בדומה לתינוק שמסב להוריו תענוג גדול יותר מאשר ילד בוגר שפועל מתוך חשבונות שכליים – לעומת התינוק שפועל מתוך נאמנות ותלות מוחלטת – כך גם אדם שמתחיל ללמוד את חכמת הקבלה מסב שמחה גדולה יותר לבורא מכך שהוא משיג את הבריאה.
האנושות סבורה שהיא יודעת כיצד להתפתח בהיעדר השגחה עליונה. היא איננה רוצה לחקור כיצד הטבע מנהל אותנו, כלומר, אין היא רוצה לגלות את הבורא, והיא מתקדמת ממכה למכה (בעיתו). יש צורך לחקור את השגחת הבורא על האגואיזם כנושא המחקר.
– הנקודה שבלב גדלה, אולם עכשיו היא נסגרה, נעלמה הרגשת האושר. כלום לא עוזר. מה לעשות?
– בדיוק באופן כזה מתחילות שבע שנות הרעב, מבריחים אותנו מהאגו בעל כורחנו, ולאחר מכן מתרחשת היציאה לעולם העליון. עליך לעשות לא את מה שנעים לאגו, אלא את מה שנעים לבורא!
– האם אנחנו, הכלי העולמי (לומדי הקבלה בעולם), משפיעים על העולם והאם אנחנו משנים אותו לטובה בכך שאנחנו לומדים את חכמת הקבלה, על אף שעוד לא עלינו למדרגה הרוחנית הראשונה?
– נאמר שכל מגע חיובי עם חכמת הקבלה מצד כל אדם בעולם משפיע לטובה על העולם, מאחר ואנחנו חלקי מערכת אדם הראשון.
– האם לימוד חכמת הקבלה יכול להיות מסוכן ללומד או לקרובי משפחתו? למשל, אם האדם לומד את החכמה לבד.
– האדם צריך להיות בריא בנפשו, ללמוד בקבוצה פיזית או וירטואלית ולהיות במגע קבוע עם כולם. מאחל לכם הצלחה וסבלנות!
קראו עוד בטוויטר שלי.
