קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תנועה רוחנית לפי הכלל "כשור לעול" אינה תלויה ברגשות. היא נמדדת לפי מספר היציאות – כניסות – עליות – ירידות. על כך נאמר: "כי מציון (מיציאות- ירידות) תצא תורה". ארץ ישראל מכונה ארץ ציון – נכנס אליה מי שעבר ירידות.
כל תהליך גילוי הבורא לאדם מתואר בתורה. התורה אינה מספרת על החיים הגשמיים, אלא על שלבי ההתפתחות הרוחנית של האדם: היציאה משליטת האגו, הרצון לקבל, לאהבה כלפי בני אדם, לרצון להשפיע – ללידה בעולם הרוחני.
הבורא מגלה במקובל אגו – רצונות חדשים בכל פעם, האדם נופל, מרגיש את הקבלה כחשובה יותר מההשפעה, אך מתוך ערבות החברים והשפעת האור המקיף מהלימוד, הוא חוזר בעקשנות לחשיבות האיחוד ולהשפעה. מתוך הירידות האלו, היציאות (מלשון ציון) המקובל בונה תנועה.
לאחר הירידות המקובל חוזר להרגשה ולמודעות, וחווה השראה חדשה.
לאחר מכן הכול חוזר על עצמו פעם נוספת, בהכבדת האגואיזם, ליבו של פרעה. כך, מתוך ה״יציאות״, האדם רוכש את התורה – תהליך גילוי הבורא, השגת הדבקות בבורא.
מועדון רומא מטיל ביקורת קשה על הקפיטליזם, על ספקולציות פיננסיות ועל המטריאליזם. אולם, קריאותיו להגבלה עצמית לא יובילו לשום דבר. לא ניתן לעצור את האגואיזם, הוא דוחף אותנו קדימה, גם אם לפנינו נמצא תהום. עלינו להתעלות מעל האגואיזם ולפרוץ למדרגה הבאה.
שלבי התפתחות הנשמה:
1. לימוד (על פי בעל הסולם) וקשרים בקבוצה (על פי רב"ש).
2. יצאה מהאגואיזם (מצרים).
3. רכישה של תכונת ההשפעה, של תכונת הבינה (מדבר סיני).
4. רכישה של תכונת האהבה לזולת ולבורא (כיבוש ארץ ישראל, בניית בית המקדש).
ההצלחה בלימוד חכמת הקבלה תלויה בקשר עם הקבוצה: דרך הקבוצה אנחנו מקבלים השגות רבות וכתוצאה מכך אין צורך שנעבור אותן בעצמנו. הרי כל אחד כולל בתוכו את המצבים של החברים, בגלל שהוא מרכין את ראשו בפניהם ובגלל הערבות ההדדית. כך הוא יוצר בתוכו הוויה, את כלי הנשמה לגילוי הבורא.
כשמקובל עובר ירידות ועליות, הוא לומד את עבודת ה' עליו: כיצד הבורא מגלה בו את האגו, מכביד את ליבו של פרעה, ובכך מחייב אותו להחזיק חזק יותר בלימוד ובקבוצה, אפילו במצבים של ציון- יציאה – ללא הרגשה והבנה.
גדילה רוחנית מתרחשת באמצעות חיבור בין אגואים, בין שברי נשמת אדם הראשון. לכן יש רק מצווה אחת – "אהבת הזולת" – שמצווה לחבר את השברים. חיבורם ההדרגתי של השברים מבנה את הדרך הרוחנית שלנו, עד לתיקון, לחיבור המלא.
טוב מאוד שאנחנו שונים ושאנחנו מקבלים את הכול באופן שונה. הדבר מאפשר להרכיב רצון משותף שמסוגל לגלות את האור העליון, על ידי ההתכללות בינינו, מעל כל ההבדלים. שהרי גילוי הבורא אינו יכול להתרחש ברצון אינדיבידואלי חד מימדי.
על ידי החיבור בקבוצה אנחנו מחברים מגוון רחב של תכונות מנוגדות. וברב גוניות של החיבורים, ששומרים על יחודיותם ועדיין קשורים זה לזה, על אף ההבדלים, יוצרים נשמה, כלי רוחני מורכב ורגיש פי 620 פעמים, הראוי לגילוי הבורא.
כיצד נוכל להגיע להשתוות הצורה עם האור, להשפיע ולקבל, באמצעות הרצון האגואיסטי שלנו?
על ידי חיבורן של תכונות הקבלה וההשפעה השבורות של נשמת האדם הראשון, על מנת לגלות את הבורא בקשר ביניהן. והקשר בינינו הוא שיקרא הבורא, מלשון "בוא וראה".
העולם מגלה קשרים לא נכונים בקרבו. הוא רואה כיצד הגלובליזציה הורסת את העולם, כיוון שהיא בנויה על האגו, שהופך את הקשרים בינינו לאגרסיביים במקום ללבביים – חיבור לשם ניצול הדדי. הכרת הרע הזו מובילה את העולם לתיקון (בדרך הייסוריׂם!).
ההבדל בין חכמת הקבלה לבין שיטות אחרות הוא בכך שלומדים אותה בקבוצה ה"יושבת באוהל", תחת כיסוי אחד, באיחוד הכללי, שבו "על כל פשעים תכסה אהבה". במצב שכזה, כשכל אחד מבטל את האגו שלו, הוא מוכן להתחבר עם האחרים תחת קורת גג אחת של אהבה.
בתחילה קיים באדם רצון לאהוב את עצמו בלבד. אך בהדרגה, מבלי שירצה בכך, כתוצאה מההשתתפות בקבוצה, האדם מגיע לידי הכרה שהקשר עם החברים הכרחי לשם היווצרות הכלי הרוחני – "המקום" לגילוי העולם העליון, הבורא, ולדבקות בו, במידת התפתחות הקשר בין החברים בקבוצה.
עלינו להגיע לאהבת חברים על מנת לגלות בתוך החיבור את תכונת "האיחוד". באיחוד הזה נוצרת האפשרות לחיבור בין תכונות מנוגדות, כתוצאה מהשפעת הכלל המאחד העליון שנקרא "הבורא", המחבר את כולם. ובתוך הבורא מתגלה השלמות העליונה.
הגלובליזציה מביאה לעליה בהכנסות האוכלוסייה, אולם באותה מידה היא גם מביאה להעמקת אי השיוויון. היא יוצרת אפקט חיצוני חיובי וזמני, בעיקר בארצות חלשות. אך הרווחים מן השוק המשותף אינם מתחלקים בשווה.
האדם כולל בתוכו את כל כוחות ותכונות הטבע: פרעה, משה, עם ישראל, אומות העולם – את כל התכונות הללו ביחד. האדם – הוא עולם קטן, שבתוכו קיים הכול. עלינו רק להביא את כל הרכיבים האלה לקשר ולאיזון.
רק חכמת הקבלה היא עבודה רוחנית, "עבודת ה׳", מפני שהיא מעלה את האדם מעל לאגואיזם, מעל לטבע העולם הזה, ומרימה אותו להשוואת הצורה עם הבורא בתכונת ההשפעה והאהבה כלפי בני האדם, ולאחר מכן גם להידמות לבורא ולדביקות בו.
חכמת הקבלה היא עבודה רוחנית, "עבודת ה׳", מכיוון שהיא קוראת לחיבור בקבוצה ומאפשרת ליישם אותו, באמצעות ההתעלות מעל לאגואיזם הפרטי של כל אחד, כפי שקבע אברהם אבינו בשיטת הלימוד שייסד. ההתחברות עד לכדי אהבת הזולת – היא הבסיס של חכמת קבלה.
קראו עוד בטוויטר שלי.
