דף הבית / תגית: שפת הקבלה

Tag Archives: שפת הקבלה

המילה שמושכת למעלה

"תלמוד עשר הספירות", חלק א', "לוח התשובות לענינים", שאלה נ"ו: "מהי השפה הרגילה בחכמת הקבלה? – שפה זאת היא "שפה של ענפים" המראים על שרשיהם העליונים: כי אין לך אפילו עשב מלמטה, שאין לו שורש למעלה, וע"כ מצאו להם חכמי ...

להמשך קריאה

ספר הזוהר – הגילוי של העולם העליון

בזמן קריאת ספר הזוהר תמיד מתעוררת בנו השאלה: בשביל מה אנחנו צריכים את הספר הזה? שום דבר לא מובן בו, הוא מדבר על כל מיני אגדות לא מציאותיות, על פעולות שנראות לנו כמו המצוות המוכרות לנו מהעולם הזה, על אנשים, ...

להמשך קריאה

חיבור עם ערך מוסף

שאלה: הבסיס שמוביל אותנו לתיקון הוא השאלה על טעם החיים. ואיזה בסיס יש להמונים? תשובתי: את השאלה שלנו על הטעם בחיים אנחנו קושרים ישירות עם חוסר החיבור. הרי בחיבור מתגלה האור, ולכן אנחנו צריכים לדאוג דווקא על החיבור שלנו. אם ...

להמשך קריאה

שפת המקובלים: קשה איתה, אך אי אפשר בלעדיה

שאלה: בעיקרון, חכמת הקבלה נותנת תאור טכני מדויק מאוד של שלבי הדרך הרוחנית. אז מדוע המקובלים מלבישים את התיאור הזה בכל כך הרבה סיפורים, משלים ושמות, שבהם קל ללכת לאיבוד? למה שלא ייתנו תיאור מדויק וברור של סדר השלבים בעבודה? ...

להמשך קריאה

הראייה הפנימית ועולם הכוחות

כאשר האדם מגלה את הטבע האמיתי ונפתחת אצלו הראייה הפנימית, הוא מתחיל להרגיש בתוכו עוד מציאות אחת, בנוסף לזאת שהרגיש מקודם. והמציאות החדשה הזאת נתפסת על ידו בצורה חזקה יותר מהמציאות הנוכחית שלנו. הוא מרגיש שהיא קובעת את מה שמתרחש ...

להמשך קריאה

דרך ארוכה מפירוד לדבקות

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', "לוח התשובות לפרוש המלות", שאלה מ"ג: "מהו פירוד? – ב' מדרגות שאין ביניהן השתוות הצורה משום צד, נבחנות לנפרדות זו מזו לגמרי". הרצונות שלנו הם כמו שני עיגולים שיכולים להיות תואמים לגמרי ולהתלבש ...

להמשך קריאה

ההתפתחות היא שיפור הקשרים

כתבי הקבלה כתובים בעברית ובארמית, שהם כביכול הפנים והאחוריים של אותה השפה. אך למעשה השפה כאן היא לא העניין. ניתן לתאר את כל זה באנגלית, ביוונית או בגרמנית, לא חשוב איזו שפה ניקח. לא חשוב באלו סמלים נבחר, העיקר שהם ...

להמשך קריאה

אש הגיהינום

ספר הזוהר, פרשת "תרומה", אות תמ"ג: "דין עונשי הגיהינום הוא לדון שם את הרשעים. למה הם נידונים בדינו של גיהינום? אלא הגיהינום הוא אש דולק ימים ולילות, כעין הרשעים המתחממים באש יצה"ר לעבור על דברי תורה, בכל חימום שמתחממים ביצה"ר, ...

להמשך קריאה

לא קל להיות "מקום פנוי"

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', לוח תשובות לפירוש המילות" שאלה מד) מהו פנוי? "פנוי הוא מקום המוכן לקבל תיקונים ושלימות". רצון מכונה ברוחניות מקום. והרצון יכול להיות "פנוי" – מוכן לקבל תיקונים, או לא מוכן לתיקון, כלומר מוכשר ...

להמשך קריאה

אין דבר פשוט יותר מאהבה

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', "לוח תשובות לפירוש המילות". שאלה מה) מהו פשוט? "פשוט: שאין בו הבחן מדרגות וצדדים". כל ההגדרות ניתנות ביחס לאדם המשיג. לפעמים משהו נראה כפשוט והומוגני מאוד, ללא כל הבדל פנימי. ולאחר מכן תתעמק ...

להמשך קריאה

היכן עובר הגבול של הנאצל

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', "לוח התשובות לפירוש המלות" שאלה מ) מהו סוף? "סוף: הסוף וסיום של כל נאצל נעשה ע"י כח העיכוב שבבחי' ד', שהאור העליון פוסק מלהאיר שם משום שאינה מקבלתו". בחינה ד' מפסיקה לקבל אור, ...

להמשך קריאה

לשם מה ללמוד מונחים קבליים

שאלה: אם כל כך חשוב לדעת את משמעותם המדויקת של המונחים הקבליים, אפילו לרשום אותם על פיסות נייר וללמוד בעל פה, אז מדוע נאמר תמיד, שאנחנו לומדים תלמוד עשר הספירות לא בשביל ההבנה בשׂכל, אלא להמשכת האור המקיף, שעובד בצורה ...

להמשך קריאה

הגדרת מונחים – המפתח ללימוד הקבלה

בסוף ה"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", באות קנ"ו, בעל הסולם כותב שהדבר הראשון והחשוב ביותר בלימוד הוא ללמוד את ההגדרות הנכונות. הן צריכות להיות בהישג ידינו על מנת שנוציא את ההגדרה מהשכל כמו מקופסא, כך שאני אפילו לא אחשוב כיצד צריך ...

להמשך קריאה

ספר שמחבר שמיים וארץ

שאלה: מה כל כך מיוחד בתורה, שאפילו ספר הזוהר הוא רק פרוש לתורה? תשובתי: הרישומים שמשה עשה על הקלף, הם ביטוי גשמי, בסמלים חומריים, של פעולות רוחניות של האור על הרצון. כל מה שמשה לימד את התלמידים שלו, הוא רשם ...

להמשך קריאה

קנה מידה רוחני

שאלה: מדוע האות ס' בספר הזוהר נקשרת בג"ר דבינה (ג' הספירות הראשונות), אם האותיות מתחילות רק מז"ת דבינה (ז' הספירות התחתונות)? תשובתי: וכיצד אנחנו משתמשים באותיות בעולם שלנו? האם יש לנו איזה יחס לז"ת דבינה, לז"א או למלכות דאצילות? הרי ...

להמשך קריאה

כיצד לספר על רוחניות?

ספר הזוהר, פרשת תרומה, אות כ"ד: "המלכות, מחמת הדינים שבה, מכונה אפר ואפרון. אפרון פירושו אפר שלנו. ומעט שעלתה המלכות לבינה, מכונה גם הבינה אפרון. ואז הבינה נחלקת לשניים, לג"ר, או"א עילאין, והם ס' (60) כנגד ו"ס חב"ד חג"ת, שכל ...

להמשך קריאה

Pin It on Pinterest