הראייה הפנימית ועולם הכוחות

כאשר האדם מגלה את הטבע האמיתי ונפתחת אצלו הראייה הפנימית, הוא מתחיל להרגיש בתוכו עוד מציאות אחת, בנוסף לזאת שהרגיש מקודם. והמציאות החדשה הזאת נתפסת על ידו בצורה חזקה יותר מהמציאות הנוכחית שלנו. הוא מרגיש שהיא קובעת את מה שמתרחש במציאות שלנו.

לכן, הוא מכנה את המציאות החדשה הזאת שגילה בשם "העולם העליון". זהו עולם של כוחות שמתגלים לו. הכוחות האלה, שפועלים בתוך הרצון שלו, מביאים לו כל מיני התפעלויות והתרשמויות, ומציירים בתוכו כל מיני צורות ותמונות. אך הוא אינו יודע כיצד לקרוא לכוחות האלה, כיצד לתאר אותם ולספר עליהם.

כי אם הוא חווה איזושהי הרגשה חדשה, שאינה קשורה בשום צורה עם כל מה שחווה בעבר, אז לא ברור לו כיצד לקרוא לה. ואז מתגלה לו הקשר בין ההרגשות החדשות האלה והתמונות שהן מקרינות על המסך התחתון ביותר, שמצייר לנו את העולם הזה.

הוא מגלה, שכל כוח שהוא גילה, כל הרגשה בעולם העליון, יש לה את התולדה שלה בתמונה שאנחנו רואים כאן, בעולם התחתון. כאילו מאחורי כל חפץ או פעולה בעולם הזה עומד כוח משלו, שמחזיק אותו, מסובב אותו ומניע אותו.

וכאן נשארת לו רק שיטה אחת לספר על העולם העליון: לקחת את השמות מהעולם התחתון הזה. השפה הזאת נקראת "שפת הענפים". ועכשיו, האדם שנמצא בהרגשת העולם הרוחני, יכול לספר על מה שהוא מרגיש! יש לו שמות לכל כוח, לכל פעולה רוחנית, למהות הרוחנית, בהתאם לתוצאות מהכוחות האלה, שאותן הם מציירים ויוצרים לנו בעולם הזה.

[#48983]

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 22.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מילים – ציוני דרך למעלה
מאין נולדות המילים
שפת הענפים