יהדות וקבלה

היום אנחנו במצב שהאנושות נמצאת בנקודה שעליה לשנות את היחס שלה לחיים, לעצמה, למטרת התפתחותה. היא צריכה להכיר ולהבין שיש לה מטרה ושהטבע מוביל אותה אל המטרה הזאת.

פסח, זהו חג, שהוא תמיד איתך, מפני שבדרך הרוחנית אנחנו כל הזמן צריכים להיות במצב של מעבר ("פ – סח", מהמילה "פָסָח", לפסוח), כלומר בתנועה מתמדת קדימה.

"אדם שמסוגל להתייחס לאחרים בצורה יפה וטובה, בדיוק כמו שמתייחס לילדיו, הוא אדם שחופשי מהאגו שלו. אדם כזה רגוע, מצב הרוח שלו מרומם, הוא חווה את החיים כטובים ומרגיש שנמצא ב"גן עדן" ומוצא טעם בחיים". הרב ד"ר מיכאל לייטמן

קבוצת אברהם עברה לגור בכנען. דורות התחלפו, בכל אדם גדל האגו, והעיקר היה לשמור על הקשר הכללי, על אחווה רוחנית.

שאלה: מה זה "מצרים"?

ברגע שאני מגלה בתוכי, שאני נמצא בשליטת פרעה (האגו), ואני חייב בצורה כלשהי להתעלות מעליו, לצאת מתוכו, אני מיד משתדל בכל יכולתי להשקיע מאמצים כדי להתגבר עליו.

כדי להגיע למצב של "פסח", אנחנו צריכים להגיע להתפתחות כזו שלא נוכל יותר לעבוד עם האגו, נהיה חייבים להתעלות מעליו.

חג הפסח מסמל לידה של עם ישראל מתוך האיחוד, למרות הדחייה. כל עוד המחלוקת והפירוד שורים בינינו, אנחנו לא עם, אנחנו בגלות. ורק החיבור והאיחוד הטוב יוצר מאיתנו את אותה הקהילה, שבזכות ולא בחסד נקראת "ישראל".

חג הפסח בפתח, והקשר בינו לבין הפילוג בעם מלמד על תהליך התפתחות החיבור של עם ישראל: היינו עבדים לאגו ואילו כעת אנחנו השולטים בו.

שאלה: כיצד אפשר לרכוש את הכוח המכונה "משה"? אתה הרי אומר שהוא לא קיים בטבע.

שאלה: מהו ההבדל בין ההסבר הקבלי על העולם שלנו ועל חג הפסח מהסברים רגילים שאנו מכירים עוד מילדות?

היסוד של העם היהודי, הוא לא קהילה אתנית, אלא קירבה רעיונית. נצטרך להתחיל מרחוק. לפני עידן ועידנים, כשהאנושות הייתה מרוכזת בבבל העתיקה, אנשים חיו בפשטות אבל באחווה.

תשובתי: התורה אינה מספרת על אירועים של העולם הגשמי שלנו. היא מדברת רק על מה שקורה בין הנשמות שלנו. במובן הזה, אנחנו עברנו מצב רוחני-פנימי שנקרא חציית ים סוף.

פרעה שברחנו מפניו כשהיינו עבדים בארץ מצרים, הוא אותו האגו שהתגלה כבר בימי אברהם אבינו בבבל. אז ליכד אברהם את הבבלים שהיו עסוקים בעיקר בלשנוא זה את זה, תוך שהוא מלמד אותם את חכמת החיבור.

חג הפסח מזכיר לנו לא רק על העבר, אלא גם על העתיד.

יש לנו בידיים אמצעי שמסוגל לעזור לכל העולם. כשאנחנו נצא מ"מצרים", מאיבה ושנאה הדדית, נראה שקשר הדדי, אנושי ואמיתי פותר את כל הבעיות.