"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'" (ויקרא, פרשת "בהר", כ"ה, א'-ה').
להמשך קריאהיהדות וקבלה
ללא עם ישראל אין ארץ ישראל
"כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה': שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה…
להמשך קריאהעכשיו אני – אל תנאף
מה משמעות האיסור "אל תינאף", מדוע החטא הזה נפוץ כל כך בכל הזמנים והאם ניתן לנווט את היצר המיני לכיוון הנכון? (שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן וארקדי דוכין)
להמשך קריאהייעודו האמיתי של התנ"ך
התנ"ך הוא ספר החיים. הוא מסביר לנו איך לעלות מעל היחס הרגיל שלנו לחיים, ואיך לזרום בזרימה אחת, כמו נהר שבו האדם מתחבר עם המים וזורם בתוכם
להמשך קריאהמה זה לשמוע את המצוות?
שאלה: שמעתי שיהודים דתיים רבים בודקים לפני חג הפורים את שמיעתם, כדי להיות בטוחים שהם ישמעו את המצווה "זכור את אשר עשה לך עמלק"…
להמשך קריאהמגילת אסתר – מי כאן המלך?
אנו רגילים שמלך הוא דמות כוחנית, הוא שולט בגבורה. ואילו אחשוורוש מוצג כמלך לא כל כך ברור.
להמשך קריאהנידונים לאיחוד
שלטון של חסרי הגנה – הסיפור של פורים הוא מטאפורה שמספרת על התפקיד של העם היהודי ועל הפריצה האחרונה שלו אל השלמות. מרדכי נראה תחילה חלש ומסכן, הוא יושב בשער המלך כאילו בחוסר כוחות, יהודי "גלותי" טיפוסי. וכנגדו ניצב שר רם ...
להמשך קריאהמגילת אסתר: עונש קולקטיבי
במשך מאות שנים ניסינו לארגן חיים רגילים במדינות שבהן חיינו, אבל כל פעם הנסיבות אילצו אותנו לחזור למימוש האיחוד. הדוגמה המובהקת לכך, הוא הסיפור של פורים.
להמשך קריאהכוח מיוחד של מועדים
שאלה: האם במועדים פועל ומשפיע עלינו איזה כוח מיוחד? האם מגיעה אלינו הארה מיוחדת? תשובתי: מועד זה מצב מיוחד שקורה בעולם, כשהרצון הופך להיות במשהו דומה להאור, ובינו ובין האור מתרחש שיתוף פעולה שנקרא בשם מיוחד, התואם לגימטריה קבלית. המועד ...
להמשך קריאהמגילת אסתר: פורים כאן ועכשיו
המשך לפוסט "מגילת אסתר: המסך נופל". חג הפורים הוא הצלה, אבל לא בכוח הנשק. האירועים שקרו אז קורים גם היום, בישראל, באירופה, בכל מקום, הם מתגלים בדמויות עכשוויות באופן נסתר… אך מהותם היא זהה, כוחנו הוא באיחוד. רק האיחוד יציל ...
להמשך קריאהמגילת אסתר: המסך נופל
המשך לפוסט "מגילת אסתר: תורשה רוחנית". המלך מגיב בחיוב להצעתו של המן ומודיע בכל קצוות הממלכה על החלטתו להשמיד את כל היהודים.
להמשך קריאהמגילת אסתר: תורשה רוחנית
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". איחוד היה תמיד הבסיס והיסוד של העם היהודי, אותו הכוח שלא נתן לו להתמוסס בגולה.
להמשך קריאהיופי ונשים במגילת אסתר
כל הדמויות במגילה, ובתנ"ך בכלל, מייצגות כוחות שמצויים בפנימיותו של האדם. ושתי היא מלכה אגואיסטית, חושבת על טובת עצמה, ואילו אסתר חושבת על טובת עמה.
להמשך קריאהחג פורים – חיבור שמשנה גורל
המאה החמישית לפני הספירה, הימים ימי חורבן, עם ישראל שרוי בגלותו השלישית ומפוזר ברחבי ממלכת פרס. ודווקא אז מתרחש מפנה חד בהתפתחות הרוחנית של עמנו.
להמשך קריאהפורים – סוף של חוסר שלמות
למעשה פורים הוא בכלל לא אותו חג קל ונעים "עם נטייה ילדותית" שאליו התרגלנו.
להמשך קריאההאור הגדול של פורים
"ויהי בימי אחשוורוש הוא אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" (מגילת אסתר). כך מתחילה "מגילת אסתר". "מגילה" מהמילה "גילוי".
להמשך קריאה