חגים ומועדים

שאלה: ביום העצמאות אנו עורכים מצעדים צבאיים, מספרים על העוצמה הצבאית המאפשרת לנו להיות מדינה עצמאית. האם אתה אומר שזה לא העיקר?

עם ישראל חייב לדעת כיצד להפוך להיות עצמאי, ידידותי, קרוב זה לזה כמו "איש אחד בלב אחד". זוהי חובתנו כלפי עצמנו, כלפי כל האנושות וכלפי הבורא. אנחנו בעלי השיטה שנמצאת בחכמת הקבלה, ואנחנו צריכים לממש אותה, אחרת לא נחשב כעם.

המקובל הגדול, בעל הסולם, החשיב את יום העצמאות של ישראל כחג קדוש, מפני שראה בו התחלה של הגאולה השלמה של האנושות ועלייתה עד לדרגת הבורא.

בעולם הגשמי אני תלוי בכל אחד ובכולם. אני לא יודע מה יקרה בעוד רגע. אבל אם מדברים על עצמאות מחוץ לזמן, מרחב, מקום, תנועה, אז אני בעצמי קובע את המצבים העתידיים שלי, מפני שאני הופך להיות חופשי מכל הגורמים שיכולים ...

זה יותר מסמלי שיום העצמאות של ישראל מגיע שבוע לאחר יום הזיכרון לשואה. ללא השואה מדינת ישראל לא הייתה קמה באותו האופן שבו היא נוסדה.

שיחה עם אנשי תוכן בני ברוך על יום הזכרון לשואה וגבורה, יום הזכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. במסגרת תוכנית הטלוויזיה "שיחות".

לא צריך להיות נביא כדי לזהות שאורך החיים של הכנסת הקרובה יהיה קצר מועד, ללא כל קשר למי שזכה בבחירות. עובדה זו מולידה תהייה בדבר הטעם בכל המערכת הזו, אלא שבינתיים, כמו בעסקי השעשועים, "ההצגה חייבת להימשך"…

ההתבגרות של תכונת משה שבאדם ובעם מובילה להתייצבות ישירה מול פרעה. התורה מתארת את המצבים הללו כ"עשר מכות מצרים", עשר מכות על האגו עם דרישה: "שלח את עמי". הן מתפתחות על רקע של אפיסת כוחות ובאותו הזמן צורך נואש להשתחרר.

היום אנחנו במצב שהאנושות נמצאת בנקודה שעליה לשנות את היחס שלה לחיים, לעצמה, למטרת התפתחותה. היא צריכה להכיר ולהבין שיש לה מטרה ושהטבע מוביל אותה אל המטרה הזאת.

פסח, זהו חג, שהוא תמיד איתך, מפני שבדרך הרוחנית אנחנו כל הזמן צריכים להיות במצב של מעבר ("פ – סח", מהמילה "פָסָח", לפסוח), כלומר בתנועה מתמדת קדימה.

"אדם שמסוגל להתייחס לאחרים בצורה יפה וטובה, בדיוק כמו שמתייחס לילדיו, הוא אדם שחופשי מהאגו שלו. אדם כזה רגוע, מצב הרוח שלו מרומם, הוא חווה את החיים כטובים ומרגיש שנמצא ב"גן עדן" ומוצא טעם בחיים". הרב ד"ר מיכאל לייטמן

קבוצת אברהם עברה לגור בכנען. דורות התחלפו, בכל אדם גדל האגו, והעיקר היה לשמור על הקשר הכללי, על אחווה רוחנית.

שאלה: מה זה "מצרים"?

ברגע שאני מגלה בתוכי, שאני נמצא בשליטת פרעה (האגו), ואני חייב בצורה כלשהי להתעלות מעליו, לצאת מתוכו, אני מיד משתדל בכל יכולתי להשקיע מאמצים כדי להתגבר עליו.

כדי להגיע למצב של "פסח", אנחנו צריכים להגיע להתפתחות כזו שלא נוכל יותר לעבוד עם האגו, נהיה חייבים להתעלות מעליו.

חג הפסח מסמל לידה של עם ישראל מתוך האיחוד, למרות הדחייה. כל עוד המחלוקת והפירוד שורים בינינו, אנחנו לא עם, אנחנו בגלות. ורק החיבור והאיחוד הטוב יוצר מאיתנו את אותה הקהילה, שבזכות ולא בחסד נקראת "ישראל".