חגים ומועדים

בעוד כמה ימים, כמדי שנה בראשית האביב, נתחיל שוב בכרסום המצה, באכילת המרור ובהכנות לליל ראשון של פסח, ליל הסדר. אמנם ארבע הכוסות של פסח אינן משתוות למצוות המשתה "עד דלא ידע" שבפורים, אך הן בהחלט מעלות את שמחת החג ...

המשמעות שמאחורי סיפור ההגדה של פסח התפספסה אצל רובנו, וליל הסדר קיבל מעין גרסה מקוצרת. אם נכיר את המשמעות הפנימית של אותו סיפור היסטורי, נגלה פתרון עכשווי לבעיות היומיום שלנו

שאלה: אני לא מרגיש את עצמי בעבדות, נדמה לי שאני אדם חופשי. אז איך ההוראה לתאר את עצמי כל שנה בחג הפסח כיוצא מעבדות מצרים, שייכת לי?

שאלה: למה כל כך חשוב לחגוג את חג הפסח, לשמור ולהקפיד על הכללים שלו?

שאלה: למה לפני חג הפסח נהוג לנקות באופן יסודי את הבית?

"כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה': שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה…

אנו רגילים שמלך הוא דמות כוחנית, הוא שולט בגבורה. ואילו אחשוורוש מוצג כמלך לא כל כך ברור.

שלטון של חסרי הגנה – הסיפור של פורים הוא מטאפורה שמספרת על התפקיד של העם היהודי ועל הפריצה האחרונה שלו אל השלמות. מרדכי נראה תחילה חלש ומסכן, הוא יושב בשער המלך כאילו בחוסר כוחות, יהודי "גלותי" טיפוסי. וכנגדו ניצב שר רם ...

במשך מאות שנים ניסינו לארגן חיים רגילים במדינות שבהן חיינו, אבל כל פעם הנסיבות אילצו אותנו לחזור למימוש האיחוד. הדוגמה המובהקת לכך, הוא הסיפור של פורים.

שאלה: האם במועדים פועל ומשפיע עלינו איזה כוח מיוחד? האם מגיעה אלינו הארה מיוחדת? תשובתי: מועד זה מצב מיוחד שקורה בעולם, כשהרצון הופך להיות במשהו דומה להאור, ובינו ובין האור מתרחש שיתוף פעולה שנקרא בשם מיוחד, התואם לגימטריה קבלית. המועד ...

המשך לפוסט "מגילת אסתר: המסך נופל". חג הפורים הוא הצלה, אבל לא בכוח הנשק. האירועים שקרו אז קורים גם היום, בישראל, באירופה, בכל מקום, הם מתגלים בדמויות עכשוויות באופן נסתר… אך מהותם היא זהה, כוחנו הוא באיחוד. רק האיחוד יציל ...

המשך לפוסט "מגילת אסתר: תורשה רוחנית". המלך מגיב בחיוב להצעתו של המן ומודיע בכל קצוות הממלכה על החלטתו להשמיד את כל היהודים.

"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". איחוד היה תמיד הבסיס והיסוד של העם היהודי, אותו הכוח שלא נתן לו להתמוסס בגולה.

כל הדמויות במגילה, ובתנ"ך בכלל, מייצגות כוחות שמצויים בפנימיותו של האדם. ושתי היא מלכה אגואיסטית, חושבת על טובת עצמה, ואילו אסתר חושבת על טובת עמה.

המאה החמישית לפני הספירה, הימים ימי חורבן, עם ישראל שרוי בגלותו השלישית ומפוזר ברחבי ממלכת פרס. ודווקא אז מתרחש מפנה חד בהתפתחות הרוחנית של עמנו.

למעשה פורים הוא בכלל לא אותו חג קל ונעים "עם נטייה ילדותית" שאליו התרגלנו.