שאלה: מהו הצעד הראשון שעלינו לעשות היום כדי להתקדם למצב האינטגרלי שאתה מצייר?

להמשך קריאה

שאלה: איזה קשר צריך להיות בין מורה לתלמיד במצב מתוקן? אין נראה קשר כזה?

להמשך קריאה

שאלה: זה לא סוד, שאנשים התעייפו, כמעט כל יום יש תגלית חדשה. מתגלה שהנגיף חי עד 28 יום על הסמארטפונים, כרטיסי אשראי, כסף. שהקורונה מדבקת מחדש אחרי שחלו בה, וההידבקות מחדש חזקה הרבה יותר.

להמשך קריאה

שאלה: במאמר "השלום" בעל הסולם כותב כי נדרש דיוק מיוחד במימוש חוק הנתינה, כך שאף אחד לא צריך להפחית את מאמציו, ולעבוד במלוא הכוח לשגשוג החברה. במידה שכל אחד מאיתנו וכולנו יחד מתעצלים למלא את דרישת החוק הזה, הטבע לא ...

להמשך קריאה

יש פתגם הודי עתיק שאומר "אל תלווה מחבר ואל תשאיל לחבר. החוב גודע את החברות כמו שחותכים עם מספריים". אם נכנסת למערכת יחסים כספית או חוב כלשהו לחבר, זה מנתק את הקשר ביניכם ומציב את היחסים על בסיס גשמי. אתם ...

להמשך קריאה

שאלה: לאורך ההיסטוריה אנשים נלחמו למען החופש. בהצהרת זכויות האדם נכתב, כי החופש מורכב מהיכולת לעשות הכול, חוץ ממה שפוגע באחר. האם אתה מסכים עם האמירה הזו?

להמשך קריאה

שאלה: בעל הסולם כותב על שני חוקי תקשורת בינינו במאמריו. על פי החוק הראשון, כל חבר בחברה מחויב לקבל את כל הנחוץ לו. האם מדובר כאן על יחסי אנוש או משהו גשמי?

להמשך קריאה

שאלה: נכון להיום האינטרנט מהוה מקור תקשורת בלתי נדלה. נבנות יותר ויותר רשתות חברתיות המאפיינים שלהן שאין הגבלת שפה, הן אנונימיות, יש בהן רוח התנדבות, מטרה משותפת ועניין. מהי לדעתך המגמה של שינויים אלו? לאן הטבע דוחף אותנו?

להמשך קריאה

שאלה: יש חוק הטרוגניות במערכות תקשורת, לפיו אנשים צריכים להיות שונים. אם הם זהים, הם מנטרלים זה את זה, חיבור של אנשים מנוגדים הוא אחד מעקרונות התקשורת הבסיסיים, האם עלינו לבחור אנשים לעשירייה כך שיהיו שונים?

להמשך קריאה

שאלה: כדי שתהיה תקשורת יש צורך בכללים לקבלת והעברת המידע, קידוד ופענוח שלו. מה הם הכללים הללו, כלומר חוקי נתינה וחוקי קבלה? האם ניתן ללמוד זאת?

להמשך קריאה

שאלה: כל תקשורת זו אינטראקציה בין אנשים, לכן חייבים להיות לפחות שני צדדים, למשל דובר ומאזין. האם נוכל לומר שככל שיש מספר רב יותר של משתתפים בתקשורת בין אנשים כך גדל הפוטנציאל לתקשורת איכותית?

להמשך קריאה

שאלה: רוב האנשים חושבים שהם מאזינים טובים אך מחקרים מראים כי לא יותר מעשרה אחוזים הם בעלי יכולת להקשיב לבן-שיח, מדוע האדם חושב שהוא יודע להקשיב כשלמעשה אנו רואים את ההפך?

להמשך קריאה

שאלה: תהליך קליטת מידע דורש מאמץ רב מאוד. אם מקשיבים לך דרך המתרגמים, כמו התלמידים שלך, עד כמה זה ריאלי לשמוע אותך? הרי המידע  עובר דרך המתרגם. האם אתה חושב ששומעים אותך?

להמשך קריאה

שאלה: ליכולת ההקשבה יש שלוש פונקציות: תשומת לב, הבנה וקליטה. תשומת לב מתייחסת לרמזים לא מילוליים. האות הלא מילולי העיקרי הוא קשר עין. עכשיו, בעידן של נגיף הקורונה, כאשר כולנו מאחורי המסכים רוב הזמן, קשה לנו מאוד להקשיב ולהישמע. איך ...

להמשך קריאה

מעגל סגור

להמשך קריאה

הרעלת שנאה

להמשך קריאה