גל נטישה של מורים

מערכת החינוך זו המערכת החשובה ביותר במדינה. היא העתיד של הילדים ושל המדינה שלנו. אם כל המורים היו נוטשים, אפשר היה לטלטל את כולם, כדי לעצור לעכל, לשבת ולדבר על איך לתקן את הבעיות משורשן.

אחד הגורמים לעזיבתם של עובדי ההוראה הוא הורים שלא אכפת להם. לרובם נוח לשלוח את ילדם המתוק לבית הספר בציפייה לקבל אחרי שתים עשרה שנות לימוד אדם משכיל ומחונך. הורים הם צלע חשובה בין הילדים למורים. יש להם כוח עצום להביא שינוי. אם הם יתארגנו יחד, ישבו לדיון מתמשך, עקבי, שישודר באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, זו תהיה התחלה של שינוי. על ההורים להיות מעורבים יותר בעשייה החינוכית, ליזום יותר ולְגַבּות את המורים שמטפלים בילדיהם.

בימינו צריך לקום פורום מגובש שכולל את כל ההורים, מאפשר לכולם להתבטא, ומתוכו לעצב מחדש את החיים של הדור הצעיר. גוף שדן כל הזמן איך לנצל נכון את השנים החשובות, הרלוונטיות והמשמעותיות ביותר לילד, איזו סביבה אנחנו רוצים שהילדים יגדלו בתוכה ולתוכה? איך אנחנו בונים את האווירה הזאת כבר עכשיו בבית הספר? איך שומרים עליה? האם האווירה הזאת מתמזגת עם האווירה בבית, בשכונה, ברשת האינטרנט?

טוב שהפגם מתגלה דרך המורים. נכון וחשוב לספק להם תנאי עבודה טובים יותר. כי בלי שכר הולם ובלי תגמול ראוי לעבודתם הקשה והמעמיסה, בלי תמיכה מהחברה ושיתוף פעולה מההורים, המורים ימשיכו להישחק מהדינמיקה של מערכת החינוך ויפרשו מעצמם. על רקע המחסור החריף בצוותי הוראה צריך באופן מיידי לחזק את מעמד המורים ואת תנאיהם, אבל זו רק ההתחלה ולא הסוף.

מערכת החינוך צריכה לגדל מתוכה נוער בוגר שיודע להתקשר טוב עם אחרים; להיות אדם שמבין שחיבור לבבי הוא מטרת החיים, והוא פועל בכל כוחו ליישם את כלל הכללים "ואהבת לרעך כמוך".