עד לתיקון הרצונות להשפעה, האור מאיר רק במידה שבה רצונותיו מתוקנים. וכאשר הוא משיג את תכונת ההשפעה, האור כבר פועל עליו במידה שלמה, בגדלותו ובהרגשתו המלאה.

פסח – לאחר הכרת האגואיזם של עצמך כרע, חל חג השחרור משבי האגואיזם. לאחר מכן מגיעה היציאה לקבלת התורה – הכוח המתקן את האגואיזם, ולאחר מכן מגיע שלב תיקון האגואיזם, השגת הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך", גמר התיקון.

המשימה שלנו: לרצות לצאת מדרגת הדומם, כדי להשיג את בעל התוכנית, ולשנות את החלטתו – לחייב אותו לנהל אותנו בצורה חדשה. ניתן לשנות משהו בתוכך רק דרך פניה לבורא, כשאנו מחייבים אותו לשנות אותנו, כמו שנאמר: "נצחוני בניי".

הבורא בורא בריאה עם רצון ליהנות, שהפוך מהבורא. כל הטבע הדומם הצומח והחי פועל מכוח האינסטינקט ולא יכול לשנות דבר. אולם לאדם ניתנה הזדמנות לשנות את טבעו, אם הוא ימצא דרך לפנות לבורא ולבקש זאת.

צמצום א' – פירושו לעשות את עצמך כביכול נייטרלי, כמקבל את שני הכוחות "לקבל" ולהשפיע" מהבורא – ואני רוצה להיות ביניהם ולהשתמש בשניהם רק לטובת הבורא. כלומר הכוונה להשתמש בשני הכוחות האלו לטובת הבורא קובעת את כל החשבונות והפעולות שלי.

שאלה: מדוע איננו רואים שינויים בהתנהגות החיצונית של המורה במצבים של עליות וירידות, ואילו אצל החברים אנו רואים? כיצד אתה מצליח להיות ערני כל הזמן, כאשר באותו זמן אחרים נמצאים בעליות וירידות?

דווקא הכוונה היא שפועלת: הבורא משנה את הרצון, ועלינו לצייד כל רצון בכוונה, כמו שעל כל מוצר בחנות מדביקים את שמו ומחירו. הבורא מגלה בתוכי רצונות חדשים, ואני מדביק אליהם הכוונה נכונה.

בדרגה האנושית לא יכולים להתקיים בעת ובעונה אחת אהבה ושנאה, מלחמה ושלום. ובעולם הרוחני הדבר אפשרי. כיון שהמלחמה והשלום מהוים תולדה של אותו כוח בדיוק, המאפשר להם להתקיים יחד.

ההסתרה והסתירות נשלחות בגודל ובצורה שהכרחיים על מנת לעורר את גדלות הבורא. זאת, כיוון שהמילוי בגדלות הבורא הינו הכלי הרוחני, שבו מתגלה הבורא. גדלות הבורא, זהו האור החוזר, המצב שבו הבורא חשוב לי יותר מעצמי.

בכל מצב חייבים להיות בשמחה, כיוון שמצב זה מגיע מהבורא, כדי שהאדם יקבל אותו כטוב ביותר בעבורו, כיוון שכך מחליט הבורא. וזה נקרא קבלה ללא שום תנאי.

כל המתרחש בעולם, נובע ממקור אחד, וקורה רק במטרה שנשמע ונבין את דיבורו של אותו המקור עימנו!

על האדם להתמלא בשמחה כתוצאה מהעבודה למען הבורא. ואם אין שמחה, אז אין אמונה בגדלות הבורא. אבל אם האדם מכוון את עצמו לבורא, אז, במידת גדלות הבורא, מופיעה בו, כתוצאה מגדלות זו, הרגשת השמחה (לפי מאמר יניקה ועיבור של הרב"ש).

עובר רוחני זה כאשר אתה רואה את כל המתרחש, אך על אף הבנתך אתה מקבל את הכל כמגיע רק מהבורא, נותן לבורא לעשות איתך את הכל כפי שהוא חושב לנכון (למעלה מהדעת). כך אני הופך ל״עובר״ – המצב הרוחני הראשון ...

בהיותי מקבל אני משפיע, משתווה עם הנותן, מרגיש איחוד. מה שאני מקבל, הופך לאמצעי: אני מבין שהבורא משפיע כדי לקבוע קשר בינו לבין הנברא. העיקר הוא ביחסים בינינו, הוא שהם הקובעים, שהבורא ושמו אחד. וזה נקרא אהבה.

שאלה: לעיתים קרובות בהתחלה הרֵגש "אומר" דבר אחד, ולאחר מכן מתחבר השׂכל ומתקן את הרֵגש. לְמה להקשיב בעבודה הרוחנית?

דוח האושר העולמי: לפי "מדד האושר – 2019" ישראל נמצאת במקום ה-13 באיכות החיים והאושר. ישראל שוב מתקבלת כמדינה השמחה ביותר באסיה ובמזרח התיכון. זה מה שעושה הסתר הבורא: העם לא לומד מההיסטוריה שלו! רק הקבלה מגלה את הבריאה!