קבלה ומדע

במחקר שקראתי על רעידות אדמה, הראו כי הן מסוגלות להרוס ערים תוך דקות, הן מזיזות ערים ממקומותיהם הרגילים, משנות את גובה ההרים, מסיטות את הציר של כדור הארץ ומאיטות את הסיבובים שלו.

שאלה: מה דעתך על ניסויים שבהם הידיעה של האדם, ההתעניינות שלו, התודעה שלו, בעצם משנה את פני הדברים?

מדוע איננו יכולים לחקור אובייקטיבית את הקורה סביבנו ומה היינו יכולים לגלות אם היינו מחוץ לבועת האגו?

שאלה: האם נקודת המוצא של המדע היא, שהמציאות קיימת כפי שהיא ואנחנו מנסים לחקור אותה בעזרת מכשירים או החושים שלנו?

כולנו נמצאים בתוך מערכת שמשפיעה עלינו בכל מיני כוחות שונים, ובנו מופיעים כל מיני רצונות, דחפים, מחשבות. הכול תלוי בכמה אנחנו יכולים לשתף פעולה בצורה הדדית ונכונה עם הכוחות האלה להגיע איתם לאיזון והרמוניה.

שאלה: למה עולים בנו כל מיני רעיונות חדשים, תפיסות חדשות, דווקא דרך העבודה עם הדומם, ועל עצמנו אנחנו בעצם לא מגלים דבר?

שאלה: איך אתה מסביר את זה, שהפיזיקה, מתוך העיסוק שלה בדומם, פתאום מגלה שהדומם מצביע דווקא על האדם כגורם שמשפיע?

מה שלא ננסה לעשות בעולמנו, נגלה כי הכול מונע מתוך הדחפים האגואיסטיים הפנימיים שלנו, ובשום צורה איננו יכולים להתעלות מעל זה.

שאלה: אם אני אסתכל בחלון או לא אסתכל בחלון, האם זה ישנה את מזג האוויר?

קראתי באתר פסיכולוגי מאמר על השכל הקולקטיבי (hive mind – שכל הכוורת): זהו מושג שנולד מתוך התבוננויות אחר התנהגותם של נמלים ודבורים. הרעיון צבר פופולריות והפך לשימושי בקרב מומחים בתחום משאבי אנוש.

עלינו להתחיל לקחת בחשבון את האדם. כל מה שראינו עד ניוטון או עד איינשטיין, ראינו דרך האדם הפשוט, עשינו אותו כשווה, כקבוע, לא משתנה. עכשיו אנחנו צריכים להגיע למצב שהאדם הוא פרמטר משתנה בניסוי שלנו או בתפיסת המציאות שלנו, ואנחנו חייבים ...

שאלה: איך יכול להיות שתנועה של דומם, חומר שמתנגש בחומר, כדור שהולך להתנגש בקיר, תלויה באדם, בהתעניינות שלו, בעצם החשיבה שלו?

שאלה: כיצד האדם, עם החושים איתם נולד, יוכל לראות מציאות חדשה ולהבין שכל המציאות עצמה היא כלפי האדם? הרי זו נקודת המוצא הבסיסית של חכמת הקבלה.

קראתי באתר מדעי שהתודעה היא הדרך שאנחנו תופסים את העולם שלנו, המחשבות שלנו, מהות הידיעות, הכוונות שלנו. אבל חיפוש אחר התודעה במוח דומה לחיפוש אחר קריין במקלט רדיו.

קראתי מאמר מדעי על כך שכל מה שהגדרת המושג "אנושי" – הוא מה שלא מביא תועלת ביולוגית ישירה. להרוויח כסף, לבנות מקום דיור, להעביר את הגנום שלך לדור הבא, זה הכול בהמי. איננו הופכים להיות בני אדם, אנחנו בעצם יונקים ...

שאלה: כל החיים שלנו הם תיאטרון. האם יש איזו תוכנית או חוקיות עם כל מה שקורה איתנו? האם יש במאי למחזה הזה?