פרשת השבוע

שאלה: למה המרגלים נשלחים לארץ ישראל רק פעם אחת?

"כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה (יום הכיפורים) ונכרתה מעמיה: וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה: כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם: שבת שבתון הוא לכם ועניתם ...

"וידבר ה' אל משה לאמר: אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה לה': וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' א-להיכם" (אמור, כ"ג, כ"ו-כ"ח).

"וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה לה' וחטאתם לפני ה' על שגגתם" (שלח, ט"ו, כ"ה).

הערה: כשאנחנו ניגשים לקריאת ספר הזוהר, מדוע אתה לרוב שואל: "האם יש לכם מה לבקש מהבורא"?

"וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר ה' אל משה: את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה מן היום אשר צוה ה' והלאה לדרתיכם: והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר ...

"וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי: אמר אלהם חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם: במדבר ...

בפרשת "שלח" מסופר על כך שהמרגלים, כשהגיעו לארץ ישראל, ראו עד כמה היא נפלאה, אבל יחד עם זאת הם הבינו שאי אפשר להיכנס אליה, מפני שחיים שם ענקים מפחידים. כשנודע לעם על כך, הוא החל להתרעם. ככלל, מתי אני מתחיל להתרעם? כשאומרים ...

"ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה: והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף" (שלח, י"ד, כ"ד-כ"ה).

"וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד: וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו: ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי ה' והוא לא תצלח: אל ...

"ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר: ה' ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה (את בעל תשובה) לא ינקה (זה שלא חזר בתשובה) פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים" (שלח, י"ד, י"ז-י"ח).

"ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו: אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו" (שלח, י"ד, י"א-י"ב).

"ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו: ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ...

בפרשת "שלח" מדובר על מה שמתרחש עם האדם לפני כניסתו לארץ ישראל, כלומר לפני העלייה למדרגה הרוחנית הבאה. כאן באופן ברור ניתנת הדוגמה כיצד צריך ללכת באמונה למעלה מהדעת.

"ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד ה' נראה באהל מועד אל כל בני ישראל" (שלח, י"ד, י').

מתוך דברי "מדרש רבא", פרשת שלח: ערב התלונות המצערות יהיה ט' באב. ופסק הבורא: אתם בכיתם לחינם, ללא סיבה, לכן אני אתן לכם סיבה ליללות שלכם. ט' באב יהפוך ליום של אבל לכל העם. דווקא ביום הזה ייחרבו בתי המקדש הראשון והשני.