לקרוא לעזרת הבורא

"וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד: וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו: ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי ה' והוא לא תצלח: אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם: כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי ה' ולא יהיה ה' עמכם: ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה: וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה" (שלח, י"ד, ל"ט-מ"ה).

שאלה: למה נענשו בני ישראל, הם הרי הביעו חרטה ואמרו: "כן, אנחנו חטאנו"?

תשובתי: לא היה שום חטא, הבורא סידר להם הכול! הבעיה של העם היא שהם סומכים על הכוחות שלהם, בכך שסבורים שהם חייבים בעצמם לכבוש את ההר. הם רוצים לעשות את זה בכוחות האגואיסטיים שלהם, אבל הר זו תכונת השפעה, איך אתה יכול לעלות עליו? איפה כאן הדבקות עם הבורא? איפה ההשפעה המלאה? אין!

להיפך, אם אני אומר שחטאתי, זה אומר שאני לוקח אחריות על מה שאני עושה. הודאה בחטא, זה החטא! אני זה כלום, ואני צריך כל הזמן ללכת בעיניים עצומות אחרי כוח ההשפעה והאהבה, כדי שבהדרגה הם ישכנו בתוכי. עכשיו אני רק אוסף מדרגות עלייה לתכונת הבינה. ותכונת הבינה זו תכונה של השפעה מלאה, שמגיעה אליי רק על ידי הארה מלמעלה. זהו המאור המחזיר למוטב, כלומר כוח הבורא. במצב אידיאלי אני צריך לומר, שאני מוכן לכל דבר שמורה לי הבורא. אבל אני ממשיך את החטא של המרגלים.

למה הם לא קראו לכוח העליון: "אנחנו הבאנו פירות ענקיים, אבל הם לא לפי כוחנו. אז איך ניכנס לארץ הזאת?". למה הם לא דרשו את העזרה של הבורא, ובמקום זה פנו למחנה שלהם: "ראו מה הוא עושה איתנו: שולח אותנו למוות בטוח, מפתה אותנו על ידי ארץ נפלאה שבה חי כוח עצום שיהרוג אותנו". האם אלה הם מנהיגי העם, אותם בחרו במיוחד מהאנשים הכי מתקדמים של הדור? יוצא שהם כולם נגד הכוח היחיד, הטוב והמיטיב, שרוצה להביא אותם לארץ המובטחת. אבל הם לא יכלו אפילו לגשת למדרגה הבאה.

וזה היה מובן מראש, מפני שאי אפשר לדלג בפעם אחת מדָרגת המלכות לדרגת הבינה. ההבדל בין המלכות והבינה הוא ארבעים מדרגות. לכן, כשמסתכלים מהמלכות על הבינה, אז ההשגה שלה נראית בלתי אפשרית! אבל מהצד השני, מי הביא אותם לזה? הבורא. מי אמר שהם ישלחו לשם מרגלים? הבורא. אז למה הם לא פנו אליו? למה הם התחילו להעליל עליו: "ראו לאן הוא שלח אותנו! ועכשיו, כשאנחנו יודעים שחיים שם ענקים מפחידים, הוא מחייב אותנו שוב ללכת לשם?".

תיאורטית, אם הם היו קוראים לבורא, הוא היה מעלה אותם על הכנפיים לדרגת הבינה. אבל מהצד השני, זה בלתי אפשרי, מפני שהאדם צריך לחוות את כל זה על עצמו, ללעוס ולעבד את זה. לכן משה אומר: "למה זה אתם עברים את פי ה' והוא לא תצלח: אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם". הוא מבין, שאין להם חיבור עם הבורא!

הערה: עד כמה כל זה מסובך…

תשובתי: בכלל לא מסובך. זה טוב שאנחנו מגלים את הקווים ימין ושמאל וכך הולכים קדימה. זו ההיסטוריה שלנו, לא עבר ועתיד, אלא ההיסטוריה שלפנינו!

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 6.5.2015