אוכל הוא אמצעי חשוב ליצירת קשר בין בני אדם. הוא סימן להתכללות, ליצירת שטח משותף. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה)

"הכל מאמינים בהשגחה פרטית, אבל אינם דבקים בה כלל. הטעם הוא, כי איך אפשר ליחס מחשבה זרה ומטונפת…לבורא ית', שהוא תכלית הטוב והמטיב." (בעל הסולם, "פרי חכם. אגרות, אגרת א')

שאלה: מתי אני מגלה את השם של הבורא: בזמן ירידה או בזמן עלייה?

שאלה: הבורא, או עצמותו (הוא בפני עצמו), נשמע מאוד אגואיסטי. האם  זו הנקודה של האגואיזם הקיצוני ברוחניות?

שאלה: המחשבה שלי או של הבורא, מגלגלת אותי מרצון אחד לשני? איך אוכל להיות בטוחה שאני לא מחליפה "פרה בחמור"?

שאלה: האם קריאה של ה"פתיחה לחכמת הקבלה" ושל "תלמוד עשר הספירות" עוזרים לבנות את ה"מכשיר ההבנתי"?

שאלה: למה בעל הסולם שרף קרוב ל–50 ממאמריו כמו "הדור האחרון", "השלום בעולם". מה איבדנו?

שאלה: אם הבורא רואה רק את המערכת, כיצד הוא מנהל כל אחד באופן אישי?

הערה: יש שבע עצות ניתנות לאדם כדי להקל עליו את דרכו בחיים. "היכולת להמתין, זה הדבר הטוב ביותר שאפשר ללמד אותו".

שאלה: כאשר אנחנו דוחים את הרצונות האגואיסטיים, נוצר חלל ריק. כיצד אפשר למלא אותו?

שאלה: מה זה אומר "מידת הקשר בינינו", אם גם כך כולנו מערכת אחת?

שאלה: הבנתי שמספיק דף אחד של טקסט, שנכתב על ידי מקובל, כדי להיכנס לרוחניות. אז בשביל מה נכתבו המון ספרים, אלפי דפים?

שאלה: בשביל מה עלינו ללמוד את הנהגת הבורא?

שאלה: מה הכוונה לחשוב על הבורא?

שאלה: לדבריך שמות בעולם ניתנים בצורה כאוטית, בהתאם לאופנה או סיבות אחרות. איך לתת לילד שם בצורה נכונה, כדי שהוא ישקף את התכונות של הבורא בתוכו?

הטבע זו לא פיסת אדמה, אלא מערכת שבה אנו קיימים. אם נתקשר אליה, נרגיש חוסן.(הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז)