במפגש בין הקווים "ימין ושמאל"

"והוא, כי ענין זה של גילוי אלקותו ית', אינו ענין המופיע כולו בבת אחת, כדרכי הגילוי שבדברים הגשמיים. אלא הולך ומופיע בהמשך זמן מסוים, אשר תלוי לפי זיכוכו של אותו המשיג, עד שיתגלו אליו כל המדרגות המרובות, הערוכות מראש, מבחינתם שמעילא לתתא. ולהיותם מסודרים ובאים בהשגה, בזה אחר זה, וזה למעלה מזה, כדוגמת שלבות הסולם, מכונים משום זה בשם "מדרגות".

זה דומה למומחה הבקיא בכל המדינות והנבראים של העולם הזה, שאינו יכול לומר, שכל העולם גלוי לו, עד שלא יסיים חקר של המדינה האחרונה והנברא האחרון, וכל עוד לא השיג זאת, עדיין לא השיג העולם כולו.

כך היא השגת הבורא נעשית בדרכים הקבועות מראש, וכל המבקש מחויב להשיג דרכים אלו, עליונים כתחתונים יחד." (בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה").

מטרת התפתחותנו היא השגת הבורא. אם אפשר היה לגלות אותו מיד, "לבלוע" אותו בבת אחת, היינו עושים זאת, אבל אסור. דווקא במעבר מ"קו שמאל" ל"קו ימין", בהשגה הדרגתית של תכונותיו האמתיות והתכונות ההפוכות לו, וחוזר חלילה, במפגש ביניהם מתחילה השגת הבורא.

הבורא שייך לקשר ביניהם ל"קו האמצעי", ולא לקווים ימין ושמאל. כאשר מתרחש חיכוך בין שני הקווים האלה, במעבר ביניהם מופיעה נגזרת שמהווה את השגת הבורא. קשה להסביר אבל הרגשת הבורא מגיעה לאדם מתוך הרגשת מעשיו. כמו בעולם שלנו כשמדברים על מה שלמדנו ומה שהשגנו, אבל כשמשיגים משהו בפועל ההרגשה איננה עוברת, היא כביכול נולדה בנו מפני שהשגנו אותה. ומי שלא משיג, לא מרגיש דבר. במילים אחרות, זה לא סתם ידע אלא נגזרת מהמאמצים שהושקעו.

לכן גילוי הבורא בנוי דווקא כך כדי שלא נפחד מחיכוכים בין מבין – לא מבין, אמת – שקר. המאמצים שהאדם משקיע כל הזמן וממש משתדל "לדפוק את הראש בקיר" הם העיקר ובהדרגה הם יוצרים בתוכו את התכונות שבהן מושג הבורא.

גילוי הבורא אינו מתרחש באופן ישיר. "בעל הסולם", כותב על כך שזו לא פעולה חד-פעמית, אלא גילוי הדרגתי של כל המדרגות הענקיות לאורך זמן מסוים. כלומר מה שחשוב זה לא לסגת, בסופו של דבר יופיעו באדם תנאים פנימיים מוקדמים לגילוי הבורא.

שאלה: אלו מאמצים הם נכונים ובמה עלי להשקיע אותם?

תשובתי: מטרת המאמצים היא לנסות ולהשתדל ביחד עם חבריך למצוא נקודת מגע משותפת שנקראת "מרכז המעגל", מרכז העשירייה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 12.01.2020