"בזמן שבא לאדם בחינת יראה, הוא צריך לידע, ש"אין עוד מלבדו" כתוב. 

האדם הוא הגורם היחידי בטבע שמזיק וצריך לסלקו מעל פני כדור הארץ. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי)

שאלה: למרות שנגיף הקורונה עזר לנו להרגיש שאנחנו מקושרים בינינו, אנחנו לא מבינים עד כמה אנחנו תלויים זה בזה. זה כל הפרדוקס. איך לצאת מזה?

לְמה מוביל שילוב היהודים במדינות אחרות

שאלה: איך להשתמש בצורה יעילה ברגש הפחד, בתחושה של פחד?

שאלה: בחכמת הקבלה קיים מושג "תכונת חסדים", "חסד". מה זה?

כיצד מעתיקים החיים בקהילה את הטבע האינטגרלי, מדוע חיי קהילה עוזרים בהתמודדות עם משברים ואיך נתקדם ליחסים של תמיכה כלל עולמית מעל האגו המפריד בינינו? (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי)

שאלה: האם בעולם החדש, בעידן שלאחר נגיף הקורונה, כל אדם ירגיש את כל שמונת מיליארדי בני אדם ובנוסף גם את הטבע הדומם, הצומח והחי ואת התלות שלו בהם?

שאלה: יש משהו באנשים שמפריע להם לגלות את התלות שלהם זה בזה. אנחנו קוראים לזה אגואיזם. איך אתה כמקובל, מחשיב ורואה כאגואיזם?

שאלה: נגיף הקורונה שהתפשט, מראה עד כמה אנחנו מקושרים הדדית. איזה סיני אכל עטלף, לפחות כך אומרים, והיום כל יום מתים אלפי בני אדם, שליש מאוכלוסיית העולם יושבת בבית בבידוד. אם בעבר ידענו באופן תיאורטי על אפקט הפרפר, אז היום ...

איך נתייחס למשבר הקורונה כאל לידה של מצב חדש, איזה שינוי מנטלי נדרש מאיתנו כדי להגיע לאיזון בחיינו וכיצד יחס טוב בינינו יעניק לנו חוסן נפשי? (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי)

שאלה: אנחנו רואים בטבע כיצד אטומים מתחברים למולקולות, ומולקולות מתחברות לחומרים מורכבים יותר. תהליך החיבור והאיחוד הזה מובן לנו. צמחים שהתאחדו מסוגלים להזמין גשם, נמלים מתארגנים במושבות וכולי. ומה ביחס לאנושות? אנחנו מסתכלים על הטבע הדומם, הצומח והחי ולא יכולים ...

"ומעתה, חשוב לנו מאד, להסתכל במצות הטבע, לידע מה הוא דורשת מאתנו, פן תענישנו בלי חמלה, כנודע. והנה אמרנו, אשר הטבע מחייב למין האדם, לחיות חיי חברה. וזהו פשוט. 

שאלה: מושג קבלי "לשמה" מתורגם כ"למען הבורא". לְמה כאן הכוונה?

מהו שלב הקיום הבא שאליו מקדמת אותנו הקורונה, איך נתאים את האגו הצר לחוקי העולם האינטגרלי שלפנינו וכיצד נוכל כולנו להתאים את עצמנו לשינוי זה? (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי)

"וזה מה שאמרו ז"ל: "כל מעשיך יהיו לשם שמים, כלומר דביקות בשמים, לא תעשה שום דבר, שאינו מביא מטרה זו של הדביקות. דהיינו, שכל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך.