מושגים קבליים – "לשמה"

שאלה: מושג קבלי "לשמה" מתורגם כ"למען הבורא". לְמה כאן הכוונה?

תשובתי: הכוונה היא שכל הבריאה היא רצון אגואיסטי שצריך להיתקן, להשתנות, להפוך את עצמו כביכול מבפנים החוצה, כדי לעשות הכול לא למען עצמו, אלא למען הבורא או למען אחרים, שזה בעיקרון אותו הדבר. כך גם נאמר: מאהבה עצמית לאהבת הזולת, הבריות, ולאחר מכן לאהבת הבורא. רק שבמושג אהבה לבורא, הכוונה היא לאהבה כוללת, מעבר לגבול של כל ההבדלים בין כולם. ועד אז אנחנו פשוט מתאמנים על אהבה לזולת, לחברים.

שאלה: כלומר גם לקבל וגם להשפיע אני צריך לא למען עצמי, אלא למען אחרים או למען הבורא. למה?

תשובתי: מפני שבמקרה כזה הרצונות שלך הופכים להיות חסרי גבולות ואתה מתחיל להרגיש בהם, את מה שמרגיש הבורא: נצחיות ושלמות. אתה כביכול צריך להשפיע, אבל למעשה אתה מקבל על מנת להשפיע.

שאלה: זה כמו בגוף אחד שבו כל איבר מקבל את ההכרחי לעצמו, ואת כל השאר נותן, משפיע לגוף, אבל הודות לכך מתקיימים חיים בגוף וכולם מרוויחים מזה. חכמת הקבלה אומרת שכולנו צריכים להגיע למצב הזה?

תשובתי: עלינו להגיע למצב המושלם והטוב ביותר, למילוי גדול, לידע. לכן חכמת הקבלה מתורגמת כ"חכמה איך לקבל". אבל הקבלה הזאת יכולה להיות חסרת גבולות, אין סופית, רק אם היא עובדת רק ביחד עם אחרים.

שאלה: כלומר, סוג כזה של יחסי גומלין צריך להיות בין כל בני האדם?

תשובתי: כן. הוא מאפשר לקבל מילוי נצחי ומושלם.

שאלה: מה צריך לקרות כדי שזה יקרה?

תשובתי: הכרת הרע של מצבנו הנוכחי.

מתוך תוכנית טלוויזיה "יסודות של חכמת הקבלה", 17.06.2019