דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / דרך חתחתים למטרת הבריאה

דרך חתחתים למטרת הבריאה

אנחנו מבחינים בכך שכאשר אדם מגיע לקבוצה, בהתחלה הוא שקט מאוד, הגון, חבר טוב, מוכן לעזור בהכול ולכולם, וכביכול הכול מתנהל כשורה. אבל כעבור זמן מסוים הוא משתנה ביחס לקבוצה, לאחרים, לעצמו, לחיים. הוא לא מרוצה ממשהו, הוא מאחֵר וכולי.

בכל אחד מאיתנו מופיעות הרבה מאוד בעיות, שאחר כך מתחברות יחד בתוך הקבוצה. אחר כך מופיעות בעיות בין הקבוצות לא רק בעיר אחת, אלא בין הקבוצות בערים ובאזורים השונים.

חייבים לכוון את עצמנו לכך ולהבין, שזה לא אותו האגו הגשמי, הבהמי הרגיל, שמפזר אנשים בפינות שונות, מחייב אותם "לאכול" זה את זה, וזה טוב שהם יתרחקו זה מזה, כמו שנאמר: "פיזור רשעים, טוב להם וטוב לעולם". הם יילחמו פחות זה נגד זה, כל אחד יתפוס את הפינה שלו וכולם יתקיימו באופן שקט ונורמלי, לפעמים יבקרו ויתארחו זה אצל זה והכול יהיה טוב ורגוע.

ואילו אצלנו צריכה להיות מגמה שונה לחלוטין. אנחנו צריכים להבין, שהכול קורה איתנו לפי הרצון של הכוח העליון שמוביל אותנו אליו. אם אנחנו לומדים, פחות או יותר, בצורה נכונה, משקיעים בכך מאמצים וכוונות, אז כל מה שקורה איתנו מהווה תוצאה מדויקת ויחידה של הבורא, שבהכרח מנהל את כולם, רק הוא, ואין כל צורך אפילו לחפש איזה שהן סיבות אחרות.

כי הרי זה לא החבר שעושה לי כאלה נזקים מכוונים, וזו לא שקבוצה אחרת מתכננת משהו נגדנו, או שאנחנו לא מסכימים עם משהו או מישהו, אם בתוכנו מופיעות איזה שהן מחשבות ביחס לאחרים או במישהו כלפינו, אנחנו צריכים להבין ולקבל, שאת כל זה מבצע איתנו הבורא. ועוד עושה את זה בעזרת כל מיני שיטות, אמצעים, כאילו מקריים ובצורה של תחבולות, שאנחנו עוד רחוקים ממנו, ולא ניתן להבין ולראות בעין בלתי מזוינת. אלה בעיות בבית, עם הילדים, בעבודה, בינינו, בין החברים בקבוצה, בכל מה שסובב את האדם שעוסק בחכמת הקבלה. הוא צריך לראות שזה הבורא מכביד את לב פרעה, כלומר של האגו הכללי, של הטבע. וכך זה מתרחש כל הזמן.

לכן במקום לריב או להשלים, לא צריך לשים לב לזה. צריך להתעלות מעל זה! זוהי הדרך היחידה.

יש אנשים שמתווכחים ורבים עד למכות ממש. יש אנשים שמתפזרים וכביכול מסיימים הכול בתהליכי שלום, אבל זה לא תהליך של שלום, אלא פשוט התפזרות, איזו הסכמה זמנית.

ואילו אנחנו לא נוהגים כך, אנחנו אומרים: "כן, אנחנו לא מסכימים בינינו! אני שונא אותך, אתה נגד, ואילו אני בעד", וכולי, כלומר, את כל אי ההתאמות אנחנו יכולים ממש לרשום, לערוך רשימה שלמה של טענות הדדיות. ומה אחר כך? ואחר כך לומר: "זה הכול לא אנחנו. זה הכול הבורא, שבאופן כזה גורם לנו להתנגש זה בזה, כדי שאנחנו נתעלה מעל השנאה ההדדית, כמו מעל הר סיני. נתעלה ונלך יחד הלאה, למרות הניגודים שנשארו בינינו".

ומה קורה הלאה? התעלינו, התקדמנו קצת יחד, ושוב מתחילים בירורים, כיסויי דברים, תחבולות ונזקים זה נגד זה. ושוב אנחנו צריכים לדון בזה יחד, לערוך סדנה ולברר ממה זה נובע, שזה רק הבורא, שאין עוד מלבדו, להתעלות מעל לכל מה שהוא מסדר לנו ושוב להתחיל יחד להתקדם קדימה. וכך זה יהיה כל הזמן, עד שזה יימאס עליו. מה הכוונה יימאס? עד שאנחנו נעלה לכזאת דרגה, שהוא יתגלה לנו.

לכן, אותם האנשים שבורחים מזה, הם בורחים, מה שנקרא, עוד לפני הירידה למצרים, מפני שכל הדרך במצרים היא בזה, שתהיה הכבדה תמידית בליבו של פרעה. מה זה אומר? שהאגו שלנו כל הזמן יגלה את עצמו כיותר ויותר תוקפני, בלתי מרוסן, ושאני אראה את האחרים כיותר מזיקים, לא נחוצים, לא נכונים. לכן אנחנו צריכים כל הזמן לעקוב אחרי זה. אבל אני מזהיר פעם נוספת, שכל זה נוגע רק ליחסים בינינו!

חוץ מזה, צריך למתוח קו דק מאוד בינינו לבין היחסים שלנו בהפצה, כאשר אנחנו עובדים במפעל שלנו, איפה שבאמת יכולים לצוץ כל מיני דברים לא נכונים, הערכות וכדומה. שם צריך להתווכח, לדון, לשוחח. בשום פנים ואופן לא לערבב יחסי חברות שצריכים להיות מכוונים במאה אחוז להתקרבות, ליחסים יצירתיים, שצריכים להיות מכוונים לכך, כדי להפיק ולהוציא כמות מידע מרבי נכון.

אם אנשים עוברים מקבוצה אחת לשנייה, ובזה חושבים שהם ירכשו משהו, אז הם פשוט בורחים מעבודתם הרוחנית. אם הם לא יכולים להיפגש ביניהם, אז פשוט אין להם מה לעשות בתנועה שלנו. אין דבר גרוע מזה. זה מנוגד ישירות להליכה למטרת הבריאה.

מתוך קורס יסודות הקבלה, בנושא "סיביר מאחדת את העולם", 11.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מתי מופיעות בעיות רוחניות?
החריקה המתוקה של גלגלי השיניים
אם הקבוצה מתפצלת לתתי-קבוצות

One comment

  1. איפה אפשר למצוא את השיעור הזה?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest