להאמין או לשחק?

שאלה: איך אפשר לקבוע שהבורא הוא זה שמסדר את הבעיות בין החברים, אם הוא נסתר ואין אנו רואים אותו?

תשובתי: אין עוד מלבדו. אנחנו פשוט צריכים להאמין בזה ולפעול באופן כזה, עד שהוא יתגלה. אז אנחנו נראה שזה כך.

איך אני פועל בדרך רוחנית? כאשר אני הולך על קירוב, אני צריך לנהוג כך, כאילו שאני נמצא לפני הבורא. האם אני מאמין בזה? לא, לא מאמין.

אנשים דתיים מאמינים בזה שהם מתפללים לבורא. אנחנו לא נוהגים כך. אנחנו משתדלים לבצע פעולות השפעה כאילו שהבורא נמצא בתוכנו. הבורא, זו תכונת ההשפעה ואנחנו מתארים לעצמנו שהוא כביכול נמצא בנו, ובאופן כזה פועלים.

בזה אנחנו מזמינים על עצמנו את פעולתו של "האור המקיף", עד שהוא באמת מתגלה, מתלבש ופועל בנו.

לכן הפעולות שלנו נקראות "משחק", מפני שאנחנו משחקים בזה שכאילו כבר נמצאים בעולם העליון, כמו ילד קטן שמשחק בלהיות מבוגר ובאופן כזה רוכש את כל התכונות שלו. אבל אם הוא לא ישחק בזה, הוא לא יהפוך להיות מבוגר, אלא יהיה גדול, אבל ילד.

לכן, בשונה מכל שאר השיטות האפשריות, אנחנו רואים את עצמנו לא סתם במצבנו העתידי, אלא רוצים לממשו עכשיו. ולכן לא יכול להיות כזה מצב, שלידי תהיה קיימת קבוצה אחרת, ואני לא הייתי רוצה לבוא עימה במגע. איך אני יכול לתאר לעצמי את העולם העתידי, את המדרגה הבאה שלי, אם יחד עם זה אני לא רוצה להיות מקושר עם קבוצה אחרת? האם זהו העתיד?!

מתוך קורס יסודות הקבלה, בנושא "סיביר מאחדת את העולם", 11.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משחק כאמצעי להתקדמות למטרה
משחק חדש
משחק בכל מקום ובכל זמן

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest