שאלה: אם בני אדם רגילים הם בעלי צרכים ואינטרסים כ"בהמות" לשם מה עליי להתקרב אליהם? וכיצד הדבר אפשרי, אם מה שמדאיג אותי לגמרי לא מעניין אותם?

הבורא (רצון להשפיע הנאה לנברא) ברא את הנברא, רצון ליהנות. בהיותו "פלוס", הוא ברא תחתיו "מינוס", כדי שאפשר יהיה לא סתם למלא את הרצון בהדרגה, אלא לגדל אותו.

שאלה: מה זה שׂכל מנקודת מבטה של חכמת הקבלה? האם זה הדבר היחיד שמבדיל בני אדם מבהמות?

שאלה: נאמר "כל הפוסל במומו פוסל". כלומר מצד אחד, מקובל רואה שבעולם יש הרבה מצבים לא טובים ובמלחמות. מצד שני הוא מבין שאת כל זה הוא עושה וקושר זאת לעצמו. כיצד משתלבים שני הדברים האלו? כיצד זה אפשרי?

שאלה: נאמר: "כל הפוסל במומו פוסל". מצד אחד, מקובל רואה שבעולם מתרחשים המון אירועים לא טובים כמו במלחמות. מצד שני, הוא מבין שהכול הוא עשה ומקשר עצמו עם האירועים. כיצד מתיישבות שתי התפיסות? כיצד זה אפשרי?

שאלה: אם איננו מרגישים שום דבר אמיתי מהבריאה, אז מה אנחנו מרגישים, כאשר אנחנו אוהבים, כשאנחנו צורכים מזון, או כאשר אנחנו מביטים על הכוכבים?

הערה: רבים סבורים שמשמעות החיים היא להוליד ולחנך ילדים ולראות בהם את המשכיות הדור.

שאלה: לדבריך אדם הראשון נברא לפני קרוב ל – 6000 שנה. האם אתה יכול להבהיר, מה פשר כזו אי התאמה בתאריכים כאשר קיים תיארוך של חפצים (כולל שרידי אדם) בני עשרות ואפילו מאות מיליוני שנים?

שאלה: בחכמת הקבלה פעמים רבות מוזכר המושג "מחסום", כגבול בין העולם הגשמי והעולם הרוחני. מדוע מכנים את המחסום כמחסום פסיכולוגי? כיצד זה קשור לפסיכולוגיה?

שאלה: האם הומור זו מתנה שלא ניתן לפתח, הוא אופייני רק לאנשים מפותחים?

שאלה: לשם מה הבורא נתן לאדם אשליה שהוא חופשי?

הערה: פרופסור האנק גרילה מאוניברסיטת סטנדפורד סבור, שבעוד 20-30 שנה אנשים יבואו למעבדה ויבחרו לעצמם ילדים.

שאלה: אופייני לאדם לחשוב שיש לו בחירה חופשית: חופש לרצות, לעשות, לבחור. למה בחכמת הקבלה נאמר שלאדם שחי בעולם הזה אין בחירה חופשית?

שאלה: אם לכל דבר גשמי יש שורש רוחני, אז גם המשפחה שלי לא ניתנה לי במקרה? אם הבורא קיים, זה אומר שאני צריכה לגלות אותו כאן, במשפחה?

שאלה: האם הנשמה נמצאת בגוף בקביעות? האם בזמן השינה היא מתנתקת ויוצאת מהגוף?

שאלה: אם המטרה של הבורא רק ליהנות לנו, לשם מה הוא יצר מערכת שבה מראש הוכנו עבור בני האדם רגשות שליליים כמו פרידה, מחלה, מוות?