פרשת השבוע

הטיעונים של משה שכנעו את יתרו להשאיר את בניו במחנה של היהודים. נכדיו של יתרו נכנסו לארץ ישראל, וכמו שהבטיח משה, הם קיבלו את האדמות הפוריות של יריחו וסביבותיה. בסופו של דבר, הם הפכו לבעלי ידע בולטים בתורה. צאצאיו של ...

"ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה: וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה" (בהעלותך, י', ל"ג-ל"ד).

יתרו התעקש על חזרתו למדיין. יש לו סיבות משכנעות לחזור לשם, והוא הסביר אותם למשה: לא רק שהשארתי במדיין את כל רכושי, אלא אני רוצה ללמד את התורה את כל משפחתי ואת אותם החברים, שיש לי במולדתי ולהחזירם בתשובה. חוץ מזה, אותה שנה ...

"ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך: ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים: והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך" (בהעלותך, י', ל'-ל"ב).

"ויסעו בראשנה על פי ה' ביד משה: ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב: ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער" (בהעלותך, י', י"ג-ט"ו).

"ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת: ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן" (בהעלותך, י', י"א-י"ב).

"ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם" (בהעלותך, י', ח').

היווצרותם של 12 שבטי ישראל נובע מכל רצון, אשר יש 12 חלקים. הרצון עצמו מורכב מארבע בחינות של התפתחות, שתואמות לשם בן ארבע אותיות של הבורא – הויה. חוץ מזה, הרצון נחלק לג' קווים. וכל ההתגלמות של הסכימה הזאת, זה ...

לכל מחנה משניים-עשר שבטי ישראל, יש דגל משלו. "דגל" מהמילה "גאולה" ו"לדלג", כי עם ישראל חוצה את המדבר כדי לעבור מְדָרגה אחת לשנייה.

"וידבר ה' אל משה לאמר: עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות: ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד" (בהעלותך, י', א'-ג').

"או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו: על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה" (בהעלותך, ט', כ"ב-כ"ג).

"וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר: כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה: ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן ...

"וכי יגור אתכם גר ועשה פסח לה' כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ" (בהעלותך, ט', י"ד).

"והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא" (בהעלותך, ט', י"ג).

"לא ישאירו ממנו (קורבן פסח) עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו" (בהעלותך, ט', י"ב).

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח לה': בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו" (בהעלותך, ט', ט'-י"א).