דעה: (פרופ' מ. רשניקוב, רקטור האוניברסיטה לפסיכואנליזה): המדענים מדברים על בעיה חברתית, על סוג חדש של גברים. שילוב של בן מפונק וקאובוי שנלחם על המקום תחת השמש. החשש הוא לא האינפנטיליות שלהם, אלא הנטייה להיות אגרסיבי ברצון להצליח. בברית המועצות לשעבר ...
להמשך קריאהמשבר עולמי
ישראל החדשה
שאלה: מה מקומם של יהודי ישראל במערך הכוחות הרוחניים של היום? תשובה: כל מרכיב, ולו הקטן ביותר, מורכב מעשר ספירות. עם ישראל שעבר עליות וירידות רוחניות, גם הוא מורכב היום מכמה חלקים. ישנו חלק שנקרא "ישראל" לפי המהות הרוחנית שלו, ...
להמשך קריאהמדוע הציביליזציות מתדרדרות?
דעתו של ו. חנסון, היסטוריון (V.Henson): האינפלציה, ההוצאות המופקעות, דלדול המשאבים, הפלישה של כוחות האויב – כך המדענים מנסים להסביר את הסיבות לנפילה של המדינות. לא העוני והדלדול מובילים להרס של תרבויות, אלא העושר והבטלה. דברים נוספים המובילים לכך הם ...
להמשך קריאהלהתנער משטחיות
עוד בתחילת עידן ההתפתחות התעשייתית, מרקס אמר שזה לא יימשך לנצח. הוא התבסס על הטבע של ההתפתחות שצריכה להסתיים, וסופה במשבר. ומצד שני, באותם הזמנים האנושות עדיין לא סבלה מבעיות של אקולוגיה. הרי אנחנו הורסים את כדור הארץ, מרוקנים את ...
להמשך קריאההמשימה שכולם מעורבים בה
דעה: תפיסת העולם שלנו בצורה דיסקרטית, בדידה, מתנגשת עם המציאות החדשה שמציע לנו האינטרנט. השיטות שלפיהן אנחנו מעבדים מידע, מלימוד האלפבית ועד לניהול מדינות, הפכו להיות פחות יעילות. והגרועים ביותר בהתמצאות בתנאים החדשים הם המדינות, העסקים, הצבא והחינוך. האינטרנט מראה ...
להמשך קריאהנעצור את ההתקדמות הכלכלית!
דעה: (ק. ברנר, ראש אסטרטגיות של Bank Vontobel השוויצרי): הבסיס של הכסף הוא האמון. עבורנו זה מובן מאליו שאנחנו הולכים למאפייה ויכולים להחליף כסף תמורת לחם. השטר עצמו לא שווה כלום, בניגוד למטבעות של כסף וזהב שמהווים ערך מהותי. המצב הנוכחי ...
להמשך קריאהבראש ובראשונה, סיפוק מוראלי
שאלה: האם כקריטריון לגמול של העובדים במפעלים יכולה לשמש לא התוצאה, אלא התכונות האישיות של אנשים שיודעים כיצד לקשור קולקטיב? אפילו שהם לא נותנים תוצאה הנראית לעין שאותה אפשר לשקף בטבלה, אבל יחד עם זה, בהם תלויה האווירה בקולקטיב. תשובתי: ...
להמשך קריאהישראל: הזדמנות לעלות או להיעלם
בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר": "אבל כל עוד שלא באנו לזה, שום דבר לא נשתנה, ואין שום הפרש בין נמוסי הארץ עתה, מכפי שהיתה עדיין תחת ידי זרים, הן במשפט, הן בכלכלה והן בעבודת ה'." בואו נדבר על מדינת ישראל ...
להמשך קריאהכלכלה חדשה
דעה: המשבר הכלכלי תופס תאוצה ויכול להימשך שנים רבות. רוב אוכלוסיית העולם חווה את החרפת המשבר. הכלכלנים לא יכולים לתת סיבות אובייקטיביות לסיום המשבר. המשבר המודרני הוא תוצאה מכך שהקפיטליזם הגיע לשיאו, כשכבר אין לו לאן להתפתח והוא מתחיל לאכול ...
להמשך קריאהSharing Economy – כלכלת העתיד
מחקר: ברשת האינטרנט הגולשים בונים אתרים שבהם שוכרים ומשכירים נכסים, רכבים, אופניים, מכשירים ביתיים, הצרכנים שוכרים מה שהם צריכים מאנשים פרטיים, קמות גם חברות שמציעות לבעלי הנכסים להפיק רווח קטן מרכושן, ולהשכיר את הנכסים שלהן לאחרים. הרעיון של שימוש משותף ...
להמשך קריאהצרפת בצניחה חופשית
דעה: צרפת סובלת מהמשבר יותר מכל חברי האיחוד האירופי, אף שמצבה לא נראה ככזה, היא סובלת מהחמרה גדולה ביכולת התחרותית – התוצרת שלה יקרה הרבה יותר מאשר התוצרת המתחרה מאסיה וארצות אחרות של האיחוד האירופי. צרפת מהווה איום להישרדות האירו, ...
להמשך קריאהלאן העולם מתגלגל…
דעה: ההבדלים החברתיים צמחו עוד בחברה הפרימיטיבית, הם תוצאה של חלוקת עבודה בחברה, מי עובד ומי שולט. כיצד להעריך את תרומתו של כל אחד ואת חלקו מתוך העבודה הכוללת? עם התפתחותה של החברה, הקריטריון לקביעת חלקיו של כל אחד נקבע ...
להמשך קריאההמשבר מאלץ לשנות הרגלים
ידיעה: בזמן המשבר הכלכלי הצרכנים התחילו לא רק לרכוש פחות מוצרים אלא גם פנו לסחר חליפין, להחלפת מוצרים מיד שנייה שמאפשרים לקונים לחסוך כסף. בנוסף לכך הרשתות החברתיות משפיעות על התנהגותם של הצרכנים האירופאים. על פי ההוצאות של האירופאים, הם ...
להמשך קריאהבמה "מאכילים" אותנו?
שאלה: מדוע המקובלים לא כתבו ספר "הוראות" לחיים, כדי שכל אדם יוכל להשתמש בו? תשובתי: אם בספר הזה היה כתוב, כיצד להרוויח ולהפיק תועלת אישית, אז היו קוראים אותו. אבל בספר הזה מדובר, שצריך רק לוותר, להשפיע. אז למי אתה ...
להמשך קריאההאיטלקים זורקים אוכל לפח
ידיעה: על אף המשבר, 60% מהאיטלקים זורקים אוכל לפח לפחות פעם בשבוע. המשבר מצמצם את ההוצאות, המשפחות בקושי "סוגרות את החודש", אך בכל זאת, 60% מהאיטלקים זורקים אוכל לפח פעם אחת בשבוע בממוצע. זה יותר מדי: כל שנה, כל משפחה זורקת ...
להמשך קריאהרווח מעל הבריאות
דו"ח (קבוצת חוקרים בינלאומית): התאגידים הבינלאומיים של ייצור המזון מהווים סכנה בריאותית לאוכלוסייה. המרדף אחר הרווח גרם למגיפה הולכת וגוברת של מחלות כרוניות בקרב אוכלוסיית העולם, כגון: סרטן, סוכרת, מחלות לב. התאגידים במכוון מעוותים את הממצאים במחקרים ה"ממומנים" ומוסרים מידע ...
להמשך קריאה