שאלה: איך לתאר בצורה נכונה את הבורא? האם זה כוח, אובייקט או תכונה?

שאלה: למה אתה מתכוון, כאשר אתה כותב במאמרים שכל בני האדם צריכים להתאחד?

שאלה: מדוע אין צורך באור העליון לצורך תיקון האגו הגשמי?

שאלה: האם בעזרת חכמת הקבלה אפשר "לקפוץ" בזמן אם מנקודת מבטה, הזמן והעולם הזה לא קיימים, פרט לגבולות ההרגשה אגואיסטית באוקיינוס האור העליון?

הערה: חכמת הקבלה נחשבת למדע אישי, אולם היא מדברת על אינטגרליות של האנושות, למרות שלאורך שנים רבות, בני אדם חיו בשבטים קטנים. לכן האדם לא תופס את הביטויים "עולם אינטגרלי", לאהוב את כל העולם" וכולי.

האור העליון הוא כוח השפעה ואהבה. כשהוא משפיע על האדם, הוא עושה אותו כמוהו. (הרב ד"ר מיכאל לייטטמן בשיחה עם אורן לוי וניצה מזוז)

שאלה: האם העולמות המקבילים מקושרים זה עם זה, והם יכולים להשפיע זה על זה?

שאלה: לדבריך אין צורך להגביל את עצמי, האם זה נכון גם ביחס להגבלה על ההרגלים שמפריעים לי בהתקדמות הרוחנית? האם צריך פשוט לחכות, שהאור אותו מושכת הקבוצה יתקן את ההרגלים והאגו שלנו?

הערה: בעולם מתרחשים הרבה מאוד אירועים טראגיים. באמריקה בפרט, אומרים: "אנחנו לא יודעים כיצד לעצור רציחות המוניות שמבוצעות על ידי ילדים. כל אירוע מוריד את סף האירוע הבא. היום אנו מוצאים את עצמנו במרכז של השתוללות מואצת של רציחות המוניות. ...

"וע"כ בוחרים בסבל ריבוי התנועה, בכדי להשיג מילוא הקנינים, אמנם כיון שכל קנינם ורכושם הם אך לעצמם, והיש לו מנה רוצה מאתים, נמצא בזה, שאין אדם מת וחצי תאותו בידו. ונמצאים סובלים מב' הצדדים, הן מצער ריבוי התנועה, והן מצער ...

שאלה: האם משמעות החיים היא להפוך להיות אדם, האם כעת אנחנו חוליית ביניים בין בהמה לאדם, כמו קוף?

שאלה: מה הכוונה "לצאת מעצמי"? האם זה אומר לעקוב אחרי ההתנהגות והמחשבות שלי כביכול מהצד?

שאלה: מה זה אומר לא ליהנות על חשבון אחרים?

הערה: נדמה לי, שהתמונה שאותה מתארים מקובלים לא ממש מושכת אנשים. באמונות ושיטות אחרות מספרים על הכול בצורה כל כך מעניינת, שמיליוני בני אדם נמשכים אליהן.

שאלה: בעולם הגשמי יש לנו תמונה כללית של העולם: שמיים כחולים, שמש צהובה, וכדומה. לדבריך בעולם הרוחני כל אחד יראה תמונה משלו. האם בעולם הרוחני אין תמונה משותפת, האם לכל מקובל  עולם משלו?

שאלה: האם בחכמת הקבלה קיים המושג "כפרת עוון", אם הבורא  מנהל הכול והאדם מנוהל לחלוטין על ידו, אז של מי העוון?