שאלה: יש היום הרגשה של כאוס ואתה מדבר על איזו תבנית שצריכה להיווצר באדם. השינוי הזה יגיע ממסות של אנשים או מההנהגה?

שאלה: כשאתה מתכוון להתפלל לכוח הטוב, למה אתה מתכוון? יש הרבה ביטויים שאני לא יודע איך הם ייתפסו אצל מי ששומע אותך.

שאלה: איזו הנהגה העם צריך, ומאיפה תצמח הנהגה אמיתית?

הערה: יש היום שאננות בציבור, ואם כבר יש תגובה מהציבור אז אלה בדיחות, צוחקים על המצב או שקצת מעבירים ביקורת אחד נגד השני, אין אור, תקווה.

שאלה: כשאני נמצא בקונפליקט עם מישהו, הבטן שלי מלאה עליו ואני עומד להתפוצץ כמו סיר, לחץ ובוודאי גם הצד השני. כל אחד בטוח שהוא צודק, כיצד ננקה את הרגשות שמפרידים בינינו ונבנה מהם צורה אחרת?

שאלה: מה זה בדיוק החיבור שאתה מדבר עליו?

שאלה: מה בעצם מחסן אותנו? זה באמת החיסון עצמו, זה החומר עצמו, או הפעולה המשותפת שאנחנו עושים?

שאלה: דיברת על המצב החדש שהאנושות עומדת לגלות. תיארת מצב חיובי של השפעה וחיבור. אבל איפה המילוי? איך אוחזים או מתארים מצב חדש, אם אין בו שום אחיזה, אין בו הרגשה?

שאלה: האנושות עברה תקופות שונות. רצנו בעבר אחרי התפתחות בתחום המדע, אחרי שליטה, עושר, והיום לאט לאט אנחנו רואים שהכול נמצא בשליטה. אחרי מה בדיוק נרוץ ונרדוף עכשיו?

שאלה: מה הקורבן שעלינו להקריב עכשיו כדי להיות קרובים לטבע, או לפחות כדי שהטבע יתייחס אלינו טוב?

שאלה: "כי האדם עץ השדה" מה המשמעות של הפסוק היפה הזה?

שאלה: הנתונים מראים שבכל פעם שאנחנו לקראת סיום המגפה, היא שולפת עוד שפן מהכובע, עוד מוטציות, עוד חולים קשים, עוד קורבנות ותחושת חוסר אונים. גם מצב הרוח הכללי בעולם אפור ועמום. ואמרת שלאנושות חסר צבע, מהו צבע עבור האנושות, עבור ...

שאלה: איך התחושה שאנחנו קטנים וחסרי אונים תורמת לנו?

הערה: כאנושות אנחנו כביכול נמצאים עם רגל אחת בעולם החדש, רגל מהוססת מאוד, ורגל אחת בעולם הישן וכאילו לא מצליחים לשחרר וללכת קדימה.

שאלה: אם חלק גדול מהעם לא רוצה להתחסן ולא יתחסן, למרות שלדבריך "בתוך עמי אנוכי יושבת", מה המשמעות?

אני מרגיש שהאנושות מתנתקת מהתפיסה הקודמת ורבים הפסיקו לחלום על טיסות ולתכנן מה לעשות השנה.