קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה עוד אני יכול לעשות אם נדמה לי שאינני מסוגל לשום דבר, לא לבקש תיקון ולא לעורר את החברים?
תשובתי: אבל אתה כל יום קם והולך לעבודה כדי להרוויח לחם. אין לך שאלה אם ללכת או לא, מובן לך שאם לא תלך לא תוכל להתקיים. אז מדוע ביחס לרוחניות מופיעה השאלה הזאת, ואתה חושב שכן אפשר להסתדר בלי עבודה?
בכוונה נותנים לך הרגשה כזאת, דווקא בזה כל הבחירה החופשית שלנו, שנדמה לנו שגם כך אפשר לחיות ואין כל צורך לתת יגיעה. וכך אני מעביר יום ועוד יום, כאילו הכול יסתדר בעצמו. כך אתה מתעצל לתת יגיעה.
בחיים הרגילים אתה לא יכול להתעצל בצורה כזאת, כי אף אחד לא יאכיל אותך בחינם. ואתה נאלץ להרוויח לתת יגיעה. ואילו בחיים הרוחניים אתה חושב שזה לא נדרש?
אתה עובד שמונה שעות ביום כדי להשיג מזון עבור הגוף הבהמי שלך. וכמה שעות עבדת עבור הנשמה שלך כדי למלא אותה, כדי לתת לה מזון רוחני?
אם אינך רוצה לעשות זאת, אז תישאר בינתיים בדרגת הגוף שלך. אתה לא יודע מה לעשות? נאמר: "כל מה שבכוחך לעשות, עשה!".
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 01.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
התיאבון לרוחניות
ההמתנה לא תעזור
תעשה כל מה שאתה יכול, ותשמע!
שלום,
אני כל פעם מנסה מחדש לברר מה הוא החסרון להשפעה שאני צריך לבקש ואיך אני עושה את זה עם העבודה בקבוצה.
הבעיה היא שכל פעם התיאור חומק ואני מפחד שבכנס עצמו לא תהיה לי בקשה ברורה. מה עלי לעשות כדי להגיע לבקשה ברורה, רצינית וחדה בכנס?