קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איזה קשר קיים בין גילוי הבורא והטקסט של תלמוד עשר הספירות, אשר אותו אנו קוראים?
תשובתי: המקובלים כותבים רק על גילוי הבורא, זוהי הפעולה ההכרחית היחידה בעולם שלנו, כדי להכין אותנו לגילוי זה. לשם כך עלינו לקבל התפעלות והתרשמות מאור החכמה ומאור החסדים, כדי שברצון/בחומר שלנו שאינו מרגיש ואינו מבין את הרוחניות, תיווצרנה התרשמויות והתפעלויות (רשימות) מהפעולות/התכונות האלה.
על כל פעולה של האור עלינו לעשות בירור: מי נהנה מהגילוי/הקבלה אני או הבורא או שנינו יחד? לכן האור מגיע ממערכת או"א (אבא ואמא). ואילו ז"א (הוי"ה) פועל כקנה מידה ביחס למלכות (נשמות), בכך שקובע כיצד היא צריכה להיראות ולהיות כדי להידמות אליו, לקבל אור ולהשפיע. הפעולה מלמעלה משנה כל הזמן את היחס של ז"א כלפי המלכות, כאילו שהוא מסתובב אליה בכל מיני צדדים שונים, ובזה היא משתנה.
נחוצים לה ההרגשות והאבחנות מז"א, ומצידה דרושה רק נכונות להידמות אליו, זו העבודה שלנו, מאחר ואנחנו מרכיבים את גוף המלכות. וז"א, בפעולותיו על המלכות, מלמד אותנו תפיסה נכונה של האור, ג' קווים וכולי – מעצב אותנו, מלמד כמו שמלמדים ילד, בכך שממלא אותנו בהתפעלויות ובהסברים. בהתפעלויות בגָלוי, ובהסברים בהסתר, כאילו שהם מופיעים בתוכנו מעצמם ולא ממנו.
את המצבים האלה, של התפתחות המלכות מלמעלה, אנחנו לומדים בתלמוד עשר הספירות. כיצד ז"א, בהתאם לתוכנית העליונה הקיימת בא"א, יכין את המלכות/הנוקבא לדבקות עימו, בהשתוות המלאה שלהם ובניגודיות השלמה.
אם ז"א הוא הוויה אפשר לומר "שיוויתי ז"א לנגדי תמיד" במקום "שיוויתי השם הוויה לנגדי תמיד" (זאת כמובן כדי לא להירדם בעבודה).
אך למה לא לכוון לאלוהי ז"א שהרי ז"א הוא תולדה
ולכל תולדה יש גבוה ממנו.?!