התקפה שקטה

שאלה: אם נשפוט על פי ההרגשה בימים האחרונים, אנחנו נכנסים למצב הבא שלאחר הכנס, וכבר יכולים לבצע התקפה חדשה. בזמן הקרוב אנחנו מתכוננים להתרכז פנימית, להתחבר יחד בשקט, מתוך רצון להיכנס לתוך תמונת המציאות הרוחנית. במה אתה מציע לנו למקד את המאמצים שלנו?

תשובתי: ישנו המצב הנוכחי, ישנו המצב הרצוי, וישנו המעבר ביניהם, שאותו אנחנו צריכים לבצע.

האמצעים לעבור ממצב למצב יכולים להיות מהסוג של כנס: ריכוז המאמצים, התקוות, הכוחות, השמחה, הפעולות, האירועים שלנו – כל זה ביחד, כשאנחנו מרכזים את כל המאמצים שלנו במספר הימים האלה ומשתדלים לעשות זאת ללא הפסק.

וישנם גם אמצעים אחרים שבעזרתם אנחנו יכולים לעבור ממצב אחד למצב אחר. המקובלים השתמשו בהם בעיקר לריכוז הפנימי יותר שהם השיגו, וביצעו את הפעולות החיצוניות רק כדי לרכז את הכול בפעולות הפנימיות.

כלומר, הם התאספו יחד והכינו את כל התנאים החיצוניים כך שהם לא יפריעו, אלא דווקא יעזרו להם להתרכז: במערה, במקום מבודד ושקט, הרחק מכל ההפרעות החיצוניות האפשריות, במצבים מיוחדים של היום או הלילה, שגם הם משפיעים על האדם. בקיצור, הם ארגנו את הכול כך שהחברים יוכלו להתחבר ביניהם פנימית, בעזרת המאמצים הפנימיים, הרוחניים יותר.

ודאי שגם אנחנו צריכים לבצע פעולות מהסוג הזה. אך לשם כך דרושה לנו הכנה והכרת החשיבות הרבה של האירוע הזה, כדי שלא ייצא ממנו משהו משעמם וחסר תועלת, שלא נותן מילוי.

כל אחד צריך להבין שהוא יכול להתקדם רק על ידי המאמצים והיגיעה, וש"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", ושמתוך הסכום של כל המאמצים האלה, מתוך ההשתדלויות לחבר אותם יחד, במקום אחד, בכלי אחד, אנחנו משיגים את אותה העוצמה הכללית המשותפת שנקראת "צעקה", ואז נפתח לפנינו הפתח.

אנחנו ערכנו הכנה גדולה בארץ ובכל העולם בזמן הכנס, ועכשיו אנחנו צריכים לבצע כמה פעולות הפוכות, בריכוז יותר פנימי, בצניעות. נשתדל לעשות את זה. עד כמה זה יעזור? – זה תלוי רק בנו.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 22.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שתיקה רועמת
מנקים את הלב בסיר הרותח
עכשיו מתחיל הכנס הפנימי!