הפטנט – איך מגיעים לתענוג בלתי פוסק

התענוג מכובה על ידי הרצון, מפני שהם מקצרים זה את זה. כאשר אין התנגדות (נַגָד) בין הפלוס והמינוס, נוצר קצר. אבל אם נציב נַגָד, התנגדות, בין התענוג והרצון, בין הפלוס והמינוס, אז נוכל להימנע מקצר, מפני שנקבל אנרגיה נוספת, וכתוצאה מכך התענוג לא יכובה. ההתנגדות היא מה שמפריע לרצון ולתענוג להתחבר ישירות. מה יכולה להיות ההתנגדות הזאת? – אדם אחר. אם אני אעביר את התענוגים דרכי, אני בסופו של דבר אזדקק לפעולה הזאת.

נניח שיש לי ילד שאני שמח לעשות למענו משהו טוב, והדבר גורם לי הנאה. אני יכול לעשות את זה כל הזמן, מפני שבפעולות האלה אני מביע באופן קבוע את האהבה אליו, אני נהנה ללא הפסקה על אף שאני לא מתמלא. ואם יש לי מיליון ילדים כאלה ויש לי אפשרות למלא את כולם בו זמנית, אני יכול למלא אותם פי מיליון יותר. ויחד עם זאת, אינני מתמלא מעל למידה. הכול תלוי האם אני מציב נַגָד בין התענוג האגואיסטי והרצון האגואיסטי שלי, והנגד הזה יכול להיות רק אדם אחר.

וכך נוצרת הסכֵמה: אני, אנשים אחרים, תענוג. אם התענוג עובר דרך בני אדם אחרים, הוא אינו נכבה. אבל איך אני יכול לאהוב אותם? אם הם הילדים שלי, מובן לי שזאת אהבה אינסטינקטיבית. המצבים שלהם הם המצבים שלי. אבל איך אוכל להציב כאן נַגָד ולעלות לדרגה הבאה של הבריאה, לדרגה הבאה של הטבע?

אם אני פועל באופן אינסטינקטיבי, אני נמצא בעולם שלנו כמו כל בהמה אחרת שדואגת לצאצאים שלה או לקרובים שלה. אני צריך לעשות מאמץ מיוחד כדי להיות חדור באהבה, בדרגה לאדם אחר, שלא רק שלא אכפת לי ממנו, אלא אני פשוט לא אוהב אותו ואפילו שונא אותו. איך אפשר להחליף את השנאה באהבה?

לפנינו ניצבת בעיה, ואם נפתור אותה, נעלה לדרגה הבאה של הבריאה, למימד הבא, שבו נשיג חיים נצחיים ושלמים, מפני שניכנס לזרימה הנצחית והשלמה של הטבע, זרימת התענוג והרצון ללא כל קשר לגוף שלנו. הרי הרצון, הכוונה והמחשבות שלי נמצאים מחוץ לגוף.

מתוך ישיבת תוכן בנושא העולם הגלובלי, 16.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הזרימה הנצחית של החיים
האגואיזם – יתרון או חיסרון?
ליהנות בצורה אינסופית? – יש פטנט!