העבד שמקיים את חוקי הטבע, מרצונו

בזמננו אנחנו נמצאים במצב מיוחד, שבו בפעם הראשונה האנושות מפסיקה להבין את הרצון שלה. מתרחש שינוי חשוב מאוד, כל האנושות עוברת מהדרגה הראשונה, דרגת הדומם, לדרגה השנייה, דרגת ה"צומח".

בינתיים זוהי רק ההתחלה, והיא אינה מובנת לנו. אך בהדרגה נותנים לנו להבין שהטבע, הרצונות שלנו, ההשגחה העליונה, החיים הרגילים – הכול יחסי ותלוי בגורם כלשהו שאינו ידוע לנו, שאותו מעולם לא הכרנו, לא הרגשנו ולא לקחנו בחשבון קודם לכן.

אנחנו קוראים לגורם הזה: חברה, סביבה, אנושות גלובלית ואינטגרלית, הקשר החדש בינינו שמתגלה היום. אך למעשה, מראים לאדם שהוא תלוי באופן טוטאלי בכל האנושות, שהוא נמצא לחלוטין בידיה.

רוצים להראות לנו שאנחנו מפסיקים להיות תחת ההנהגה וההשגחה של העליון בצורה בלתי הכרתית, כמו שהתקיימנו קודם, בדרגת הדומם, כשחשבנו שאלה החיים ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליהם איכשהו, ואין מה לעשות מעבר לזה.

אבל עכשיו, מראים לנו מרכיב נוסף, גורם נוסף: הסביבה. למעשה, זוהי לא הסביבה החיצונית, אלא הכוח העליון שמתגלה לנו בצורה כזאת. האדם מתחיל להרגיש שהוא תלוי בסביבה והסביבה תלויה בו, והם משפיעים זה על זה בצורה הדדית.

זאת בעצם התגלות הנהגת הבורא כלפי האדם. ולפי זה האדם צריך להשתנות כדי להינצל מהבעיות והצרות. הרי הוא בסך הכול רצון לקבל.

מתחילות להתגלות לו תופעות שונות שבהן הוא מרגיש שהוא המקבל ויש מישהו שמשפיע, והוא תלוי במשפיע הגדול הזה, שהוא הסביבה, העולם. בצורה כזאת מתגלה לאדם האור, ההשגחה העליונה.

וכשהאדם מבין שהוא תלוי לגמרי בסביבה, הוא עובר לשלב השני של ההתפתחות – לדרגת ה"צומח", שבה הוא מחויב גם לתת לחברה שממנה הוא מקבל, מתוך הבנה שפועל כאן חוק ההדדיות, ולא ייתכן שלי ולסביבה יהיה טוב אם אני רק אקבל.

הוא כבר מפסיק לחלק את העולם בצורה חדה ל"אני" ו"הם". כשהוא היה בדרגת הדומם, הוא שאף רק לקבל, אך מאחר והוא היה עושה את זה בצורה אינסטינקטיבית, בלתי הכרתית, זה לא היה נחשב לקבלה! הרי הטבע שלו היה מחייב אותו לעשות זאת.

אבל עכשיו, כשהוא עולה לדרגת הצומח, הוא צריך לבצע פעולות הכרתיות ולתת בחזרה. כלומר, לשנות את ההתנהגות שנחשבה נכונה בכל מאת האחוזים בדרגת הדומם, אפילו אם הוא לקח וגנב לעצמו – כי הטבע חִייב אותו.

ועכשיו, נותנים לו קצת חופש מעצמו, מהטבע שלו, ובהתאם לכך הוא צריך לבצע פעולות של נתינה לסביבה. לכך צריך להגיע עכשיו כל העולם: חוץ מלקבל מהסביבה, נהיה חייבים לתת לה.

בכך אנחנו משלימים את דרגת הדומם. כל שאר הדרגות: הצומח, החי והמדבר – ישלימו את דרגת הדומם הראשונה. ככל שיתגלה לי, מעל דרגת הדומם, שאני נמצא באגו שלי – במידה הזאת אני אתקן את היצר האגואיסטי הזה ואחזור בחזרה לדרגת הדומם – להיות עבד שמקיים את חוקי הטבע, אבל כבר בהכרה, מרצון.

לכן, הכול מתבסס על דרגת הדומם. בתוך ההוי"ה הזאת טמונה כל הבריאה, כל היחס של הכוח העליון אליה.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 26.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כל העולם על רפסודה קטנה
הוי"ה – שלבי גדילת המוח והלב
משהו גדול יותר מצעצועים