הוי"ה – שלבי גדילת המוח והלב

כל ההבדלים, ובכלל כל חלקי הבריאה, מתחלקים לארבע דרגות: דומם, צומח, חי ומדבר. החלוקה הזאת נובעת מד' בחינות דאור ישר, הוי"ה: קוצו של יוד וי-ה-ו-ה, בחינות התפתחות הרצון שנקראות כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות.

וכשההתפתחות מגיעה לדרגה האחרונה, למלכות, היא מתחילה להגיב על כל הבחינות שנמצאות לפניה: היא מבצעת פעולות שונות, מקבלת או לא מקבלת, מסכימה או לא מסכימה. כל מה שקורה בהמשך, מתפתח בתוך המלכות. היא אינה יכולה לשנות את מה שהיה לפניה, את הבחינות הראשונות, את ט' הספירות הראשונות. כל חכמת הקבלה מוקדשת לתגובת המלכות (הנברא) למה שקורה איתה.

אם מלכות אינה מרגישה כלום ואינה מודעת לכלום, זה נקרא בחינת שורש. ברגע שהיא רק מקבלת ומתחילה להרגיש שהיא רק רצון לקבל – זו בחינה א', דרגת הדומם. אם היא מרגישה שהיא נמצאת בתוך הרצון לקבל אך אינה מסכימה עם זה – זוהי כבר דרגת הצומח. לצמח כבר יש דעה אישית, הוא מתגבר על משהו, רוצה לחיות את חייו העצמאיים. אך בינתיים הוא אינו יכול לבצע תנועות מצד עצמו ואינו מבין את שאיפותיו הפנימיות.

כשהוא מתחיל לבצע תנועות ביחס לסביבה, כשהוא מנסה לא להיות תלוי בה אלא להתפתח בכיוונים שונים לפי אופיו האינדיבידואלי – זה כבר נקרא דרגת חי. אדם כזה מאוד שונה מהסביבה שלו.

והדרגה הבאה היא כשהוא מתחיל להשתמש בצורה אקטיבית ברצון ליהנות שלו. ואז הוא רוצה להיות אינדיבידואלי, כמו דרגת הצומח, ולא מסכים פשוט להיכנע לציוויי הטבע שלו, אלא מצפה מהחיים למשהו גדול יותר. הוא רוצה לצאת משליטת הסביבה ולהיות חופשי ממנה, כמו דרגת החי. ואם הוא רוצה גם לצאת משליטת הבורא ולהיות דומה לו, זה אומר שהוא הגיע לדרגת המדבר.

אך ניתן להסתכל על התפתחות דרגות ההוי"ה האלה מנקודת מבט אחרת: לפי הצורה שבה ההשגחה העליונה מתגלה לאדם.

אם האדם נמצא בשליטתו המוחלטת של הבורא, סימן שהוא משפיע לגמרי, רק בצורה בלתי מודעת. כל אדם בעולם משפיע ועובד את הבורא ב-100%. הרי הוא אינו מתנגד לשום דבר ובכלל אינו יודע על כך שהוא יכול להתנגד. הוא פועל כפי שהבורא מנהל אותו, וזה נקרא שהוא נמצא בהשפעה מוחלטת.

לאחר מכן, האגו שלו גדל והוא מתחיל להכיר בו. ואז הוא מבין שהוא הפוך מהבורא. וככל שהוא מתפתח יותר, ככל שהאגו שלו גדֵל יותר, הוא כביכול יוצא משליטת הבורא ומתחיל לא להסכים איתו. ודאי שהוא בכל זאת מבצע את הציווי העליון, אך השאלה היא עד כמה הוא מבין את זה, מכיר בזה, מסכים עם זה.

משמע, שכל המשחק שלנו הוא לא בפעולות עצמן ולא במה שאנחנו עושים עם החיים שלנו, אלא עד כמה אנחנו מסכימים או לא מסכימים עם פעולות בעל הבית עלינו.

ככל שחוסר ההסכמה שמעוררים באדם הוא גדול יותר, ככל שיש לו יותר טענות לבורא על השגחתו, זה אומר שיש כאן אגואיזם גדול יותר. ובמקביל להופכיות הזאת שמתגלה לו, הוא צריך לרצות לתקן את עצמו ושוב להסכים עם הבורא.

לכן, כל הגדול מחברו, יצרו (האגו שלו) גדול ממנו. אך מצד שני, הוא כבר פועל כמו אדם מבוגר ומגיע להידמות לבורא ולהסכמה איתו, כשהוא מוסר את עצמו לחלוטין לשליטת הבורא, למרות כל ההתנגדות מצד האגו שלו.

ניתן לראות שלבי התפתחות מהסוג הזה ברצון לקבל וברצון להשפיע: בהוי"ה הישרה ובהוי"ה ההפוכה, כלומר ברצון ובכוונה, במוח ובלב. כך מתגלים באדם שלבי ההתפתחות שלו.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 26.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כל העולם על רפסודה קטנה
תוכנית התפתחות תחת הקוד ʺהויʺהʺ
מעבדה המחפשת אחר סוד החיים