קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לא ברור למה היה נדרש לבזבז מיליארדי שנים על התפתחות הטבע הדומם, אם הוא לחלוטין לא קשור לאדם? מה אנחנו יכולים ללמוד ממנו?
תשובתי: המדע אומר שהיקום נוצר כתוצאה מהמפץ הגדול. ניצוץ של אנרגיה פרץ לחלל הריק והתחיל לבנות בתוך הוואקום הזה את כל סוגי החומר. כך נוצרו כל הגלקסיות, הכוכבים ושאר צורות החומר השונות.
החומר התחיל להתעצב מהמצב הראשוני ביותר, מניטרינו ומחלקיקי יסוד אחרים. המדענים עד עכשיו אינם מכירים את כל החלקיקים שמהם מורכב החומר.
ולאחר מכן, חלקיקי החומר מתחילים להתקרב ולהתקשר זה לזה וליצור צורות שונות. כך כבר נוצרו האלקטרונים, הפרוטונים והניטרונים. כל תהליך ההתפתחות הוא תהליך של חיבור חלקיקי החומר. החיבור מתרחש בצורה בלתי הכרתית, תחת השפעתם של כוחות הטבע הדוממים, ולכן זה לוקח זמן רב כל כך.
בסופו של דבר החומר מתקשר לפי חוקים מסוימים: לפי נוסחאות החיבור בין הפלוסים והמינוסים. ולאחר מכן הוא מתחבר עד כדי כך שמהחלקיקים הדוממים נוצר הצומח. החומר מקבל יכולת להתרחב, לגדול, להוליד בעצמו תכונות חדשות, צורות חדשות של חיים.
את כל זה הוא קיבל מהניצוץ הראשוני. אך ההבדל בין דרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר הוא בכך שבכל פעם מתרחשת פריצה חדשה של אותו הניצוץ. ההבדל, הדלתא בין שתי הדרגות – הוא האור! האור הוא מהות החיים שיש לצומח. הרי דרגת הצומח שונה מדרגת הדומם דווקא בכך שיש בה חיים. בחומר הדומם אין חיים, הוא פשוט קיים וזהו.
כל הזמן מתרחשת פריצה מדרגה לדרגה, לאחר שהחומר מתחבר בצורה מוחלטת בדרגה הקודמת ומסיים את התפתחותו, לאחר שהוא השיג את כל סוגי החיבורים. עד כדי כך שבסיום ההתפתחות של דרגת הדומם נוצרים חומרים רדיואקטיביים שיכולים לפלוט אנרגיה בעצמם. כלומר יש בהם קירבה מסוימת לדרגת הצומח, יש בהם נתינה מסוימת, לכן הם כל כך מסוכנים.
החומר הרדיואקטיבי הוא לא יציב ולכן יש לו תכונות מיוחדות, תנועה פנימית מיוחדת: הוא פולט מתוכו חלקיקים או מקרין אור וגלים שונים. לכן הוא קרוב לדרגת הצומח.
ובדרגת הצומח יש כבר לא סתם פליטה וקבלה של אנרגיה מחלקיק לחלקיק, אלא הולדה! החומר הצומח נמצא בקשר, בהתחברות. כלומר בהדדיות, בערבות הדדית. אחרת הוא לא יוכל להתקיים. אני נותן לך ואתה נותן לי, לפי תכונה מיוחדת, תוכנה מיוחדת.
זה כבר בתנאי שקיימת בינינו אמונה. הרי אני מעביר לך ואתה מעביר לי, ולכן אנחנו צריכים להאמין זה לזה! אני צריך להרגיש אותך בצורה כלשהי, ואתה אותי. אחרת לא נוכל להתקשר זה לזה כדי לחיות.
חיים פירושם שאני תלוי בך ואתה בי – בחלקיקי החומר שאנחנו מוסרים זה לזה כשאנחנו מתחברים זה לזה. נוצרת כאן איזושהי מהות חדשה.
ואותו הדבר קורה לכל האנושות, כשאנחנו עולים עכשיו מדרגת הדומם לדרגת הצומח. אני לפתע מגלה שאני תלוי בך ואתה בי, ועוד איך! אני צריך לתת לך ואתה צריך לתת לי, ואחרת לא נוכל להתקיים. זה קשה להרגיש תלות הדדית כזאת, עד שנסכים לזה ונוכל להגיע לערבות.
ואני צריך להגיע לזה לא מפני שאין לי ברירה, אלא מפני שאני מבין שאני מרוויח בכך הרבה: עולם נפלא, חיים נפלאים, שיגרמו לי לרצות בעצמי את הערבות הזאת. יש כאן דרגות שונות של התפתחות. אך הזמן מצטמצם, ואם פעם ההתפתחות ארכה מיליארדי שנה, היום היא תהיה מהירה מאוד.
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 26.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כל העולם על רפסודה קטנה
זמן השינויים האיכותיים
עדיף שנסכים
