קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: מה לעשות אם הנשמה משתוקקת לדבקות מלאה, לחיבור קבוע, ואילו החברים מסתפקים בחיבור זמני לביצוע פעולה משותפת. למשל הכנס. מסתיימת הפעולה ומסתיים החיבור ש"קשור" לפעולה הזאת. האם לחיבור כזה מתכוונים המקובלים?
תשובה: הכנסים שלנו וגם כל הארועים המשותפים שלנו אינם סתם "ביצוע פעולות משותפות", כל אחד מהם הוא מדרגה בדרך לחיבור הקבוע, וכל מדרגה היא גבוהה יותר מקודמותיה, בהתאם לחוק "מעלים בקודש (בדרגת ההשפעה), ואין מורידים". זה שאחרי העליות המשותפות מגיעות לנו גם ירידות משותפות, ונראה כאילו אחרי החיבור הזמני "מסתיים החיבור" – זהו מנגנון ההתקדמות ברוחניות. אחרי משיכת מנה מחודשת של אור, מקבלים במתנה מלמעלה מנה חדשה של אגואיזם לעבוד איתו. בכל זאת, אנחנו צריכים, במודע, להשתמש גם במצבים הללו לעלייה, כך שהתדירות של התקופות הללו תגדל במידה כזאת שתהיה תנועה קבועה של הגל הכללי קדימה. זוהי האומנות שהמקובלים מלמדים אותנו, ואנחנו לומדים אותה בהדרגה.
