דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סליחה חביבי, אבל החגיגה נגמרה…

סליחה חביבי, אבל החגיגה נגמרה…

פעם היו מגיעים לחכמת הקבלה רק אנשים שרוצים לדעת על משמעות החיים, על מהותם: בשביל מה אנחנו נולדים ומתים, בשביל מה אנחנו עוברים חיים כל כך לא פשוטים. האדם רוצה לדעת זאת, ואפילו אם חייו יהיו מוצלחים מבחינה חומרית, השאלות האלה בכל זאת יישארו אצלו, מפני שהן מגיעות מדרגת המדבר ולא מדרגת החי. האדם הוא לא כלב: תן לו לגור במלון חמישה כוכבים, ובכל זאת יהיה לו רע והוא ירצה עוד משהו בשביל הנשמה.

רואים את זה בצורה מצוינת באירופה: לפני שפרץ המשבר, אחוז ההתאבדויות הגבוה ביותר היה במדינות המפותחות והמשגשגות. עכשיו, כשהמדינות האלה חוות משבר, אחוז ההתאבדויות יקטן. האנשים יעריכו יותר את החיים, יתעוררו בהם הרצונות: כל שיפור קטן כבר יעניק את תחושת החיים.

לא חשוב מהי רמת הרווחה שלך – הטעם תמיד מורגש מתוך ההבדל. אנשים אוהבים להיזכר בייסורים הקודמים מהרעב ובטעם שהיה בחתיכת לחם יבשה. מפני שהטעם תלוי בחיסרון.

אבל היום כולם מגיעים לחכמת הקבלה, לא רק למען השגה ואידיאה עליונה, אלא פשוט מתוך שאיפה לשפר את חייהם. הרי המשבר התפשט בכל העולם. הרוע כבר הפך להיות גלובלי ולא מקומי, כפי שזה היה בכל הדורות הקודמים. ולכן האנשים שואפים לגלות את הסיבה לרוע הזה.

גם בדורות הקודמים האנשים סבלו מאוד, אך אלה היו ייסורים של דרגת הדומם, הצומח והחי (דרגת הגוף). אולם הבעיות של היום מקיפות את כל כדור הארץ. הן כלליות עבור כולם, ולכן הן מכריחות לחפש את המענה עליהן.

ולכן האנשים מגיעים לחכמת הקבלה כדי לשפר את מצבם. אך כאן הם נפגשים בהסבר שכולו מסתכם במשפט אחד: ניתן ליהנות רק מהשפעה, רק מאהבת הזולת!

אתה רוצה ליהנות מאלפי דברים שונים בעולם הזה, אבל אומרים לך: סליחה חביבי, אבל החגיגה נגמרה… לא תוכל יותר ליהנות מזה. ובאמת, מקודם נתנו לך ליהנות מזה רק כדי לגרות אותך, לחמם אותך, להגדיל את הרצון שלך. בשביל זה נתנו לך בילויים, מכוניות, טיולים, פיתויים שונים, כדי שתרצה ליהנות יותר ויותר.

אבל עכשיו הכול נגמר. לא תהיה לך שום אפשרות ליהנות. המשבר ייקח ממך את כל הרכוש החומרי, ושום דבר לא יישאר. וחוץ מזה, אתה כבר מפסיק להרגיש תענוג מכל זה. אפילו אם תהיה מסוגל לשלם וליהנות מכל מה שרק אפשר – לא יהיה לך טעם בכלום.

זהו שלב ההתפתחות שאליו אנחנו מגיעים, מבלי שאנחנו בעצמנו נדע על כך. ובסופו של דבר, יוצא שאנחנו לא יכולים ליהנות מכלום. זאת הבעיה האמיתית של העולם! הכול יתמלא בשפע ונוכל להגיע לשגשוג חומרי כשלכל אחד יהיה את הנחוץ לו: דירה, חופשה, קוטג'… אך האנשים לא ירגישו שום טעם בחיים כאלו.

אנחנו מתקרבים למצב שבו שביעות הרצון יכולה להיות רק קולקטיבית, גלובלית. הקשר ההדדי שלנו שמתגלה עכשיו הוא לא בכסף אלא בתענוג! אני לא אוכל לקבל תענוג לפני שאני ממלא אותך.

אבל אני שונא אותך ומוכן לקרוע אותך לגזרים! איך ייתכן שאני אמלא אותך לפני שאני ממלא את עצמי? משמע שקודם לכן אני צריך להתחיל לאהוב אותך?! זה פשוט נורא…

אבל בלי זה אני לא אוכל ליהנות מהחיים ובכלל להרגיש, לפחות במקצת, שיש לי עוד חיים מלבד חיי כלב. חיי כלב הם חיים שבהם אני רק מביא את הרצון שלי לידי סיפוק, אך ללא שום טעם. יש לי את הכול, מבוקר עד ערב, אבל אני מרגיש כאילו אין לי כלום.

אלה הם המצבים שיתגלו לנו. הרי מתגלה הרצון של דרגת האדם שבנו, שגבוה יותר מדרגות הדומם, הצומח והחי. כלומר, אני יכול לקבל את הכול בעולם החומרי, ולהרגיש שהמוות עדיף על חיים שכאלה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 25.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
המלמולים של המערכת העליונה
אין דבר קל יותר!
חותמת של המערכת העליונה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/n1Czd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest