דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אנחנו כל כך קרובים, שאין צורך במילים…

אנחנו כל כך קרובים, שאין צורך במילים…

שאלה: נניח, שבקבוצה של הלימוד האינטגרלי אנחנו דנים באיזו מערכת אינטגרלית. ואני פשוט מתפקע, אני רוצה לספר איך אני רואה אותה. אבל בו זמנית מישהו אחר גם כן רוצה לומר את דברו. מה עליי לעשות עם הרצון שלי: להתאפק, לעצור, לתת לאדם אחר לדבר?

תשובתי: העניין הוא, שכאן לא ממש חשוב איך להתבטא, מפני שאתם מתחילים לעבור לתחום של רגשות. כאשר אתם מתחילים לעבוד איתם בשילוב אינטגרלי פנימי, אתם רואים שהרגשות והמחשבות שלכם מתחברים עם כולם. פתאום אחרים מתחילים להביע את המחשבות והרגשות שלך, מה גם שזה עד כדי כך זהה, שאפילו אין צורך להביע אותם במיוחד. מסתבר, שעל ידי התכללות כזאת בכל האחרים, אתה מתחיל להשפיע עליהם.

אתם יכולים להגיע לכזה מצב, שתתחילו להרגיש, לחוש זה את זה ללא מילים, ללא עזרת הגוף שלכם, מפני שתרגישו ותחושו את עצמכם בתוך אותה המערכת שיצרתם ביניכם. ואתם לא תצטרכו שום תקשורת גופנית ומילולית.

אתם תרגישו את עצמכם יחד, במערכת אחת, כאשר אין כל צורך לרדת דרך הגוף שלנו ולערוך איזה שהם דיונים בדרגה הגשמית, דרך תקשורת גשמית. כלומר אנחנו נתחיל עד כדי כך להרגיש, שנמצאים יחד ברצון אחד ובשׂכל אחד, שלא נרגיש שום צורך בתקשורת דרך הגוף.

בדיוק כפי שאימא מרגישה את הילד שלה, כפי שאנחנו מרגישים אדם שקרוב לנו, אפילו לפי איזו תנועה שלו, או פשוט מרגישים מה קורה איתו.

מתוך תוכנית מס' 21 של חינוך אינטגרלי, 02.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
התעלות מסתורית "מעל עצמנו"
קשר ברמה הרגשית
תורת הקשר הפנימי בין בני האדם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest