Tag Archives: מחקר

מתוך מאמר דעה בנושא מדע: "לאחרונה פונים אנשים רבים, בבתי החולים באירופה, לקבלת עזרה עם התקפי חרדה, פחד, דאגה, חוסר ביטחון מהעתיד. הביטחון הכלכלי לא יכול להגן מפני בעיות אלו, הקשורות להרס של ערכים אנושיים.

שאלה: בפיזיקה, ובכלל בכל המדעים, ישנו איסור להכניס אל תוך המחקר את רגשותיו ומחשבותיו של החוקר. כי הפיזיקה בעיקרה חוקרת רק את הדומם. מה ההבדל בהיבט הזה בין הפיזיקה לחכמת הקבלה?

שאלה: נקודת ההתחלה והסוף של הדרך הרוחנית, נקבעו מראש. איך אפשר להשיג את הנקודה הסופית?

שאלה: אני מצטט מהספר שלך: "חכמת הקבלה לוקחת כנושא למחקר את הנברא, הדבר היחיד שקיים פרט לבורא, ה"אני" של האדם, וחוקרת אותו: החכמה הזאת שוברת את ה"אני" לחלקים, ומסבירה את המבנה והמאפיינים של כל חלק, את תכלית בריאתו ואת ייעודו. ...

פרויד: "ביסודם של כל המעשים האנושיים נמצאים שני מניעים (אינסטינקטים), תוקפני ומיני. אלטרואיזם, ידידות, אהבה, זה רק תחליפים תועלתיים שלהם. אדם מסוגל לאהוב ולהיות עדין, אבל ביסודו תמיד נמצא מניע אגואיסטי.

שאלה: האם כדי לחקור או לגלות את הכוח העליון, הוא חייב קודם "להתפרק" להרבה מאוד פרטים? כי אנחנו תופסים רק פרטים שמהם נוכל לחקור אותו.

שאלה: לפי הפיזיקה, אם אנחנו רוצים לגלות את אותו הכוח שהיה במפץ הגדול, צריכים להגיע לאנרגיות מאוד גבוהות שאנחנו לא יכולים לייצר. אז איך יש לנו סיכוי לגלות את הכוח שיצר את הבריאה הזאת?  

איזו גישה תתפתח באדם כלפי העולם כשירכוש את הטבע השני, הטבע של הנותן?

הערה: לאחרונה האנושות, המדע ובפרט כאן בישראל, מדברים על כך שיש נחיצות לגלות את המושג הזה של "כוח עליון".

מתוך מאמר דעה: "ידוע כי התעוררות מוקדמת בבוקר, לוח זמנים עמוס בעבודה ועיסוק פעיל בספורט מובילים להצלחה, לאורח חיים בריא ולאריכות ימים. אבל זוהי דעה מוטעית.

שאלה: בעניין הבריאה. האם הייתה בריאה, לא הייתה בריאה? 

מחקר מדעי שקראתי ברשת: "הרכב המינרלים של כדור הארץ הוא יחיד במינו. התפוצה המיוחדת של המינרלים, לא נמצאת בשום מקום ביקום. 

בניסוי שנעשה לאחרונה גילוי כי צמחים שקיללו וגידפו אותם, זרעיהם לא הצליחו להנביט. ובדקו מבחינה ביולוגית מה קרה לזרעים וגילוי שהקללות והגידופים גרמו נזק למנגנון הגנטי של הצמח, מה שהביא למותו המיידי.

במחקר שנעשה לאחרונה, קבוצה של פסיכולוגים ניסתה לחזור על 100 מחקרים מכל מיני ענפים שונים של הפסיכולוגיה, שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים. הם הצליחו לשחזר במידה מסוימת של קירבה למחקר המקורי, רק 39% מהעבודות. והתוצאות הסטטיסטיות המשמעותיות התקבלו רק ב-36% מהעבודות.

מה יביא לפריצת דרך בחקר האדם המוגבל היום בחמשת החושים שלו?

קראתי לאחרונה מחקר שנעשה על ידי מתמטיקאים מאוניברסיטת קורנל, שפיתחו דגם שמראה איזה סוג של חשיבה, אינטואיטיבי או רציונלי, היה אופייני לאנושות בשלבים השונים של התפתחותה.