מדוע עצלנים חיים יותר?

מתוך מאמר דעה: "ידוע כי התעוררות מוקדמת בבוקר, לוח זמנים עמוס בעבודה ועיסוק פעיל בספורט מובילים להצלחה, לאורח חיים בריא ולאריכות ימים. אבל זוהי דעה מוטעית.

ריצת בוקר כדי להימנע מהתקף לב תוביל להתקף לב, והעינוי העצמי במכוני ספורט, יגרום נזק לגוף. ואילו להתעצל ולישון במשך זמן רב, זה בריא. תרגילים יומיומיים כגון: עבודה בגינה, טיול עם הכלב, רחיצת חלונות הבית או עלייה במדרגות, מספיקים לשמירת הבריאות והערנות. אם נוהגים לפי תיאוריית האנרגיה של החיים, אז עומסים פיזיים רק מבזבזים עתודות אנרגיה יקרות. ספורט אינו יכול להוות ערובה לבריאות ולאריכות חיים. המינון קובע אם זה רעל או תרופה, זאת עוד טען פרצלסוס. זה נכון גם בהקשר לאימוני ספורט, עיסוק בספורט בצורה אינטנסיבית מעלה את הסיכון להופעת סרטן ועוד מחלות. כדי להגן על הבריאות שלנו, לא כדאי לעסוק בספורט שמתבסס על סיבולת. כדי לשמור על כושר עבודה וחיזוק כוחות ההגנה, נדרשת פעילות מוטורית במינון נכון. מנה מסוימת של פעילות מוטורית מגנה מפני מחלות לב וכלי הדם ומועילה לבריאות. מספיק לעשות את אותן הפעולות שאנחנו מבצעים כל יום: לטייל עם כלב, הליכה לקניות, עלייה במדרגות או כיסוח הדשא. נסו לנוע באופן קבוע, התוכנית מורכבת מהליכה אנרגטית של חצי שעה שלוש או ארבע פעמים בשבוע ומתיחת שרירים 15-10 דקות, שלוש פעמים בשבוע. לא נדרש יותר מזה. מנקודת מבטה של התיאוריה לחילוף חומרים, התוכנית הזאת מהווה בסיס אופטימלי לחיים ארוכים ומוצלחים".

ואני אומר, שעל פי חכמת הקבלה האדם לא צריך לעסוק בתרגילים מיוחדים לפיתוח הגוף. לשמירה על הכושר של הגוף מספיקה פעילות רגילה. ובהמשך נאמר: "היושב מגדיל דעת".