Tag Archives: פרעה

התורה היא אור שיורד מלמעלה על כל אחד מאיתנו, ומתקן את האגו האישי שלו, וכך מקשר את האדם דרך המצבים המתוקנים עם כל השאר, עד שכולנו נהפוך לאחד שלם כללי מקושר שלא ניתן לנתקו.

"ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגויים אשר סביבתיכם מהם תיקנו עבד ואמה… והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך" (ויקרא, פרשת "בהר", כ"ה, מ"ד-מ"ו).

לא צריך להיות נביא כדי לזהות שאורך החיים של הכנסת הקרובה יהיה קצר מועד, ללא כל קשר למי שזכה בבחירות. עובדה זו מולידה תהייה בדבר הטעם בכל המערכת הזו, אלא שבינתיים, כמו בעסקי השעשועים, "ההצגה חייבת להימשך"…

ההתבגרות של תכונת משה שבאדם ובעם מובילה להתייצבות ישירה מול פרעה. התורה מתארת את המצבים הללו כ"עשר מכות מצרים", עשר מכות על האגו עם דרישה: "שלח את עמי". הן מתפתחות על רקע של אפיסת כוחות ובאותו הזמן צורך נואש להשתחרר.

קבוצת אברהם עברה לגור בכנען. דורות התחלפו, בכל אדם גדל האגו, והעיקר היה לשמור על הקשר הכללי, על אחווה רוחנית.

שאלה: מה זה "פרעה טוב שקיבל את היהודים"?

חג הפסח בפתח, והקשר בינו לבין הפילוג בעם מלמד על תהליך התפתחות החיבור של עם ישראל: היינו עבדים לאגו ואילו כעת אנחנו השולטים בו.

תשובתי: התורה אינה מספרת על אירועים של העולם הגשמי שלנו. היא מדברת רק על מה שקורה בין הנשמות שלנו. במובן הזה, אנחנו עברנו מצב רוחני-פנימי שנקרא חציית ים סוף.

פרעה שברחנו מפניו כשהיינו עבדים בארץ מצרים, הוא אותו האגו שהתגלה כבר בימי אברהם אבינו בבבל. אז ליכד אברהם את הבבלים שהיו עסוקים בעיקר בלשנוא זה את זה, תוך שהוא מלמד אותם את חכמת החיבור.

לפני זמן לא רב חגגנו את פורים, והנה כבר מתקרב חג הפסח. כל החגים של עם ישראל מסמלים קשר, חיבור, שצריך להיות בינינו, רק שהם מצביעים על דרגות שונות שלו, על עוצמה שונה.

אילו כוחות מפעילים את המציאות, איך סיפור יציאת מצרים עוזר להבין כוחות אלו ומהי המשמעות הרוחנית של הדמויות "פרעה" ו"יוסף"? (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם בן ציון גירץ)