Tag Archives: טבעי

שאלה: האם נוכל אי פעם להחליף את המילים "אהבה", "השפעה" במושגים יותר מעשיים?

כמו בכל תופעה אחרת בטבע, גם בניכור אין טוב או רע, אלא תלוי איך משתמשים בו. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל)

שאלה: מה הבעיה לאהוב את האחרים ולשרת את הרצונות שלהם, אם אני מרגיש שהכול בתוכי, ושכל החלקים האלה הם שלי? זה טבעי, כמו לשרת את ההורים או את הילדים שלך. מה כאן רוחני?

שאלה: אני אלטרואיסטית מלידה, מאוד אוהבת בני אדם ותמיד הגנתי על החלשים. אני נהנית מהשפעה, האם אני נחשבת לאגואיסטית גדולה יותר?

שאלה: כיצד הופיע "יש מאין", מה שאף פעם לא היה קיים?

הערה: ישנם משחקי מחשב, סימולטורים (מכשירי הדמיה) שמדמים את א-לוהים, במשחקים הללו השחקן מנהל אוסף של אובייקטים ודמויות בתפקיד ישות עליונה, בעלת כוחות על טבעיים. סימולטורים רבים של א-לוהים אינם מציבים בפני השחקן משימות קונקרטיות, אלא מאפשרים לו לפתח באופן ...

הערה: כל המדעים שנוצרו על ידי האנושות, בפרט פסיכולוגיה ופילוסופיה, מדברים, על איך על האדם להסתדר ברמה הגשמית ולא לעסוק בתיקון עצמו.

שאלה: לעתים בזמן השיעור אני רוצה לשאול אותך שאלה, ואתה עונה עליה עוד לפני ששאלתי, כיצד זה קורה?

שאלה: היום אפשר לכסות את השנאה כלפי היהודים על ידי שנאה "מוצדקת" כלפי ישראל. בתחנות אוטובוס בלונדון הופיעו שלטים: "ישראל, זה פרויקט גזעני". מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין עושה לעצמו שם באמצעות הפגנת יחס שערורייתי כלפי ישראל. אנשים בעלי שם עולמי ...

דיון ביקורתי איכותי דורש הכנה מוקדמת, שבה כל משתתף משתדל להתנתק מכל נגיעה אישית. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי ויעל לשד-הראל)

שאלה: האם התפקיד של הנברא זה לפתח רצונות שהוענקו לו על ידי הבורא? אלו פעולות חופשיות יש לנברא ביחס לרצונות שאנחנו מגלים במהלך החיים?

שאלה: בבריאה יש שני כוחות עיקריים: רצון לקבל ורצון להשפיע. רצון לקבל, זה הרצון הטבעי שלנו. כיצד הוא מתגלה בעולם שלנו?

שאלה: בהולנד בסך הכול 0.2% מהאוכלוסייה הם יהודים, אבל כמעט מחצית מהמקרים של שנאת זרים שנבחנים בבתי המשפט, מכוונים נגד היהודים. מה הסיבה ליחס הזה?

העולם הרוחני הפוך לעולם שלנו. כל מה שבעולם שלנו נחשב חיובי, בעולם הרוחני נחשב לשלילי ולהיפך. את ההופכיות הזאת צריך לגדל בתוכנו, ואז היא תהיה באיזון עם העולם שלנו, בצורה של שני קווים: ימין ושמאל.

שאלה: מהו השורש הרוחני של מילים בטקסטים קבליים שנתפסות כמילים גסות?

שאלה: למה קיים קשר בין הרגשה, דמיון ויכולת לבטא את מה שמורגש במילים?