פרשת השבוע

אנחנו נמצאים בכזאת דרגת התפתחות, שהמשמעות האמיתית של התורה נסתרת מאיתנו. כשמדברים על סודות התורה, אסור לשכוח שהסוד האמיתי הוא שאי אפשר לחלוק אותו עם האחרים, מפני שאדם לא יכול לתפוס מה שאתה מגלה.

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (חקת, כ', י"ב).

"ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו: ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים: וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם" (חקת, ...

"וידבר ה' אל משה לאמר: קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם" (חקת, כ', ז'-ח').

"ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן: וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע ...

בעולם הרוחני המוות זו הקדמה ללידה של המדרגה הבאה. יחד עם זאת, המדרגה הקודמת מתנתקת לגמרי מהמערכת, כמו חללית המשוגרת לחלל ומתפרקת לחלקים.

"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם" (חקת, כ', א').

"וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא" (חקת, י"ט, ט"ו).

"זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים" (חקת, י"ט, י"ד).

בפרשת חקת נבחנים קשרים מאוד קפדניים ומחמירים בין המלכות והבינה: באיזה אופן, לפי איזה חוקים ולפי איזה מינון התכונה האגואיסטית של קבלה, יכולה להיות מעורבבת עם תכונות השפעה? לכן הפרשה הזאת היא מאוד עוצמתית בעומקה.

"הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים" (חקת, י"ט, י"א).

"ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא" (חקת, י"ט, ד'-ה').

"ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה: וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר כך יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב" (חקת, י"ט, ד'-ה').

מתוך דברי "מדרש רבה", פרשת חקת: את הפרה האדומה רוכשים מתרומות החובה השנתיות של מחצית השקל, שתרמו כל היהודים לבית המקדש. 

"ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים: ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף" (חקת, י"ט, ד'-ה').

"וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר: זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול: ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ ...