דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / להזדהות עם העם

להזדהות עם העם

"ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו: ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים: וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם" (חקת, כ', ז'-ח').

משה לא יכול היה להיות קשור עם הבורא, כפי שהוא היה קשור עם העם. לכן במקום "לומר לסלע" כפי שציווה אותו ה', הוא היכה בסלע, ובזה ביצע פעולה שנבעה מתוך רחמים על העם, הזדהות עם המלכות, שהיא כל כך רוצה להשיג את תכונת הבינה (השפעה). לדוגמה, אם לכל אדם, אפילו שיהיה החכם הכי גדול, שרוצה לעבוד רק בכוונה על מנת להשפיע, יהיה בן או נכד קטן שיסבול נורא ללא שום סיבה, האם הוא יוכל להישאר נאמן לתכונת ההשפעה, כך שישכנע את עצמו שזה חסד ורחמים ולא תכונת הדין? דם זה לא מים. לכן כל הזמן בודקים את האדם בדרך הרוחנית, עד כמה הוא באמת נכנס לתוך מערכת ההנהגה. הוא לא יכול תחילה להיכנס לשם, לראות הכול, ואחר כך הכול יהיה לו ברור ומובן. זה לא מתגלה בצורה אגואיסטית אלא רק בתכונת השפעה, בתכונת העלייה מעל האגו שלו, בה הוא מרגיש את הייסורים יותר ממה שסובל מהם ילד קטן.

אבל משה לא יכול אחרת, כי אם הוא לא היה מזדהה עם העם, הוא לא יכול היה להעלות את הרצונות של בני ישראל אל הבורא. הוא נמצא ביניהם. השאלה היא, האם הוא יכול היה לנהוג אחרת? אם הוא היה כל כך חדור בייסורי העם, אז ככל הנראה שניתן להצדיק את המעשה שלו, וזוהי הגישה הנכונה שלו לבוראהעם לא יכול לעלות אל הבורא, ואילו משה דווקא מעלה את התפילה שלהם: אלה הן הדרישות כלפיך. כך הוא פשוט מתמסר לעם, על ידי המכה בסלע הוא מעביר את היחס של העם למתרחש. הוא קלט לתוכו את הצעקה של העם, ובזכות זה הם יכולים להיכנס לארץ ישראל, ואילו הוא, לא. כלומר, כאן הוא לגמרי מחבר את עצמו עם העם וגם עם הבורא.

בהיסטוריה ידועים מקרים מסוג זה. למשל, אברהם ביקש לא להשמיד את סדום לאחר ששקעה בחטאים, וגם בעל הסולם התחנן שיורידו אותו מדרגתו, כדי שהעם ישמע וירגיש אותו. כל זה מעיד על כך, שמנהיגים רוחניים כל הזמן הזדהו עם העם שלהם, עם החרדות והציפיות שלהם, מפני שצדיק נמצא כחלק מחיבור העם, האנושות והבורא.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 24.6.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest