דף הבית / משבר עולמי

משבר עולמי

המשימה העיקרית של המדינה

דעתו של מדען המדינה אלכסנדר פאלי: "השפעתו של פיגוע הטרור בנורבגיה על אירופה תהיה כפולה. החברה ומערכת הביטחון נאלצים גם עכשיו לעקוב אחר המוזרויות הפסיכולוגיות של אנשים עם נטיות פוליטיות או פילוסופיות שונות, ולהגביל את פעילותם. היה נדמה שבחברה ליברלית, ...

להמשך קריאה

התפתחות המשבר הגלובלי

מתוך דו"ח של המכון הרוסי לגלובליזציה ותנועה חברתית: "המשק שנפגע יותר מכל מהמשבר הוא המשק האמריקאי, שבו מתבשלים כיום המשבר המסחרי וקריסת הייצור התעשייתי. מנפילת הביקוש בשוק האמריקאי, המשבר יעבור למדינות היצרניות, שבהן ייעצר תהליך הייצור. הירידה במכירות ובייצור תביא ...

להמשך קריאה

השפעה אינה כפייה

בעל הסולם, מאמר "מתן תורה": "ולפיכך, אחר שכל חברי האומה הסכימו לדבר, תיכף ניתנה להם התורה, כי עתה המה נעשו מוכשרים לקיימה. אמנם מקודם שבאו ונתרבו לשיעור אומה שלימה, ואין צורך לומר בזמן האבות, שהיו רק יחידים בארץ, לא הוכשרו ...

להמשך קריאה

לא סיימנו לעשות מהמדינה עם

דעתו של ד"ר דני אטיאס מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית: "כדי לדבר באמת על צדק חברתי, מנהיגי מחאת האוהלים צריכים לנסח מחדש את הדרישות שלהם בצורה יותר אוניברסלית ופחות מגזרית". דעתו של איש העסקים סטף ורטהיימר: "זה יופי מה שקורה היום. ...

להמשך קריאה

הדיכאון בחיים המודרניים

דעתו של הפסיכולוג ג'רי קנרד: "האדם המודרני מודאג ומדוכא יותר מאי פעם, והמצב רק הולך ומחמיר. מסתבר שהיו השלכות בלתי צפויות לשאיפה לפתח טכנולוגיות מתקדמות לטובת האושר והבריאות הפיזית והפסיכולוגית. טיפחנו את האגואיזם, את הנטייה לספק את רצונותינו יתר על ...

להמשך קריאה

לקחי המשבר

דעתו של הרולד ג'יימס, פרופ' ליחסים בינלאומיים: "המשבר מלמד אותנו לקח לעתיד, אך בינתיים העולם לא למד דבר מהשואה הכלכלית האחרונה. על מנת להפיק לקח מהמשבר, צריך להבין מה לא היה בסדר ולמצוא פיתרון למצב. איננו יודעים כיצד להתמודד עם ...

להמשך קריאה

הבעיות של הסדר העולמי החדש

מתוך פרסום בירחון "דור הגלובליזציה" (על הקונגרס המדעי הבינלאומי הראשון "גלובליסטיקה, דרכי יציאה מהמשבר העולמי ומודלים של הסדר העולמי חדש"): "המשבר העולמי הוא שלב טבעי בהתפתחות המערכת העולמית. הוא הגיע כתוצאה משינוי הכללים הכלכליים, החברתיים, הפוליטיים והרוחניים, שהתרחש במעבר בין ...

להמשך קריאה

הגיע הזמן לכתוב את ההיסטוריה של עצמנו

עד עכשיו, האנושות לא ממש כתבה את ההיסטוריה שלה. יהיה נכון יותר לומר שההיסטוריה הוכתבה עבורה. אבל היום, בשלב החדש של ההתפתחות, נוכל לכתוב את ההיסטוריה שלנו בעצמנו. אנחנו מקבלים את האפשרות הזאת לראשונה לאחר אלפי שנות ינקות. לאורך כל ...

להמשך קריאה

בנקודת ההכרעה

בעבר, האגואיזם דחף אותנו מאחור ומהצדדים, ותמיד השאיר דרך סלולה קדימה. אבל היום, המכשולים גדלים לא בצידי הדרך, אלא לפנינו. ניצב לפנינו איזשהו קיר, ואין לנו יותר לאן לרוץ, אין מה לעשות. המצב הזה הולך מתגלה ביתר בירור: אני לא ...

להמשך קריאה

הכול נכון, אך מדוע החכמים אינם מתגבשים?

דעתו של קונסטנטין סיבקוב, ד"ר למדעי הביטחון, האקדמיה לבעיות גיאופוליטיות: 1. הניגודים שהולידו את המשבר הגלובלי: – הניגוד בין העלייה בייצור ובצריכה לבין המשאבים הקיימים והיכולות הקיימות של המערכת האקולוגית של כדור הארץ, – הניגוד בין המדינות ה"עניות" המתפתחות לבין ...

להמשך קריאה

חברת הצריכה המופרזת

החברה שלנו היא חברה של צריכת יתר. הצריכה המופרזת, מעבר לצרכים הנורמליים, הפכה לנורמה בקרב תושבי כל המדינות המפותחות. זאת על אף שהיא מזיקה לאדם וגורמת לירידה דרסטית בערך המוצר הנצרך. יחד עם זאת, אין זה מצביע על רמת חיים ...

להמשך קריאה

השיעור הנורבגי

דעתו של ז'אק אטאלי, מדען-מדינה, כלכלן וסופר: "לאומיות אינה סובלת זרים, וכפי שידוע, האינטרנציונליזם הוא אחד מהחלקים שמרכיבים את הדמוקרטיה האירופאית. אירופה האגואיסטית אינה מוכנה להיפרד מהנוחיות שלה, ואינה מוכנה לחלוק אותה עם האחרים. מכאן נובעת העלייה באלימות ובשנאה כלפי ...

להמשך קריאה

חינוך אינטגרלי לכולם

שאלה: מה היחס שלך לזרמים הימניים הקיצוניים בחברות המודרניות? תשובתי: הם קיימים במדינות המפותחות, ללא כל קשר למערכת הפוליטית ומצבי הרוח של החברה, ונובעים בראש ובראשונה מריבוי המהגרים בכל מדינה מפותחת. הרי המשבר הדמוגרפי מאלץ לייבא כוח עבודה זר, וכתוצאה ...

להמשך קריאה

שיטת הקשר האינטגרלי

כל חכמת הקבלה ניתנה רק כדי להראות לבני האדם כיצד להתחבר במהירות ובצורה נכונה מעל לרצון האגואיסטי שלנו, מעל לטבע האגואיסטי שלנו, מפני שהטבע הזה הוא מאוד עמוק, חזק ומפחיד, ולמעשה האדם כמעט ואינו מסוגל להתעלות מעליו. אך אם הוא ...

להמשך קריאה

מיעוט של 10% משנה את העולם

שאלה: האם 10% מהאוכלוסייה שאוחזים בקנאות בהשקפות זהות יכולים למשוך לצידם את שאר החברה? באיזו יעילות דעת הקהל שמעוצבת בצורה א-סינכרונית (על ידי ההתכתבויות, השמועות וההידברות ברשתות הווירטואליות), יכולה להתמודד עם התעמולה של אמצעי התקשורת, שמשדרים מידע מסונכרן ומעוצב מראש? ...

להמשך קריאה

השפעת המיעוט הרעיוני

צריך ש-10% מהאוכלוסייה יהיו מסורים לרעיון מסוים, כדי שהוא יהפוך למציאות. כיוון שמספיק שיאחזו ברעיון 10% מהאזרחים, על מנת שהוא יאומץ על ידי רוב החברה. ואם כמות האנשים עולה על 10%, הרעיון מתפשט בדומה ללהבה, והשקפות המיעוט הופכות לדעתם הרווחת ...

להמשך קריאה

Pin It on Pinterest